רמאללה, 21 במאי 2026, וואפא – ראש הממשלה מוחמד מוסטפא נפגש היום, יום חמישי, בלשכתו ברמאללה, עם נציג הבנק העולמי בפלסטין, סטפן אמבלד, עם המתאם התושב של האו"ם ומתאם העניינים ההומניטריים, רמז אלאכברוב, ועם נציג האיחוד האירופי, אלכסנדר שטוצמן. בפגישה השתתף גם שר האוצר, אסטפאן סלאמה.

הפגישה התמקדה בהצגת הדוח הבינלאומי המעודכן להערכה מהירה של הנזקים והצרכים ברצועת עזה, RDNA, ובדיון בממצאיו.

מוסטפא בירך על המאמצים לעדכן את דוח הנזקים, חודשים לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת המלחמה. הוא שיבח את שיתוף הפעולה בין המוסדות הבינלאומיים למוסדות הפלסטיניים, ואמר כי הדוח מהווה בסיס חשוב לתיאום מאמצי ההתאוששות והשיקום, ולאיחוד הפעולות הבינלאומיות באופן שיענה על צורכי תושבי רצועת עזה.

ראש הממשלה שב והדגיש כי רצועת עזה היא חלק בלתי נפרד מהמדינה הפלסטינית. הוא ציין כי הממשלה ערוכה לעבוד עם השותפים כדי להבטיח את יישום תהליך ההתאוששות והשיקום, והדגיש כי על כלל הפעולות הבינלאומיות לתמוך במאמצי הממשלה הפלסטינית ולחזק את יכולתם של המוסדות הלאומיים לנהל את שלב ההתאוששות והשיקום.

מוסטפא הדגיש את חשיבות השקת השלב הראשון של ההתאוששות המוקדמת, ואת הצורך להאיץ את יישום המענים הדחופים הנוגעים למחסה זמני, להפעלה מחודשת של השירותים הבסיסיים, לתמיכה במערכת הבריאות ולביטחון התזונתי, כדי להקל על סבלם של האזרחים ברצועת עזה.

לפי הדוח הבינלאומי, היקף הנזקים וההפסדים הכולל שנגרמו בעקבות המלחמה ברצועת עזה חצה את רף 75 מיליארד הדולר.

הדוח המשותף של הבנק העולמי, האו"ם והאיחוד האירופי קובע כי המלחמה, שנמשכה מאוקטובר 2023 עד אוקטובר 2025, הותירה אחריה הרס חסר תקדים בתשתיות ובענפים חיוניים, לצד משבר הומניטרי קשה שפגע בכל תחומי החיים ברצועת עזה.

לפי הדוח, היקף הנזקים הישירים לתשתיות נאמד בכ־35.2 מיליארד דולר, ואילו ההפסדים הכלכליים הגיעו לכ־22.7 מיליארד דולר.

עוד נכתב בדוח כי ענף הדיור הוא הענף שנפגע בצורה הקשה ביותר, עם נזקים שנאמדו בכ־18 מיליארד דולר. אחריו נמצא ענף המסחר והתעשייה, שבו נאמדו הנזקים וההפסדים בכ־9 מיליארד דולר. בענף התחבורה נאמדו הנזקים ב־3.21 מיליארד דולר, ובתחום המים והביוב בכ־1.70 מיליארד דולר. מערכת הבריאות רשמה את ההפסדים הכלכליים הגבוהים ביותר, בהיקף של כ־6.78 מיליארד דולר, לצד נזקים ישירים בסך 1.39 מיליארד דולר.

הדוח מציין כי ענף הדיור זקוק למימון בהיקף של כ־16.2 מיליארד דולר. אחריו ניצבים תחום החקלאות והביטחון התזונתי, הזקוק ל־10.5 מיליארד דולר, מערכת הבריאות, הזקוקה ל־10 מיליארד דולר, וענף המסחר והתעשייה, הזקוק ל־9 מיליארד דולר. יחד, תחומים אלה מהווים כ־64% מכלל צורכי השיקום.

עוד נכתב בדוח כי יותר מ־1.9 מיליון פלסטינים נעקרו בתוך רצועת עזה, וכי כ־60% מתושביה איבדו את בתיהם, על רקע הידרדרות חמורה בשירותים הבסיסיים והחרפת המשבר ההומניטרי.

הדוח קובע כי הצרכים הדחופים בחודשים הראשונים של שלב ההתאוששות נאמדים בכ־10.8 מיליארד דולר, ואילו פעולות השיקום ארוכות הטווח ידרשו יותר מ־45 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות.

בדוח הודגש כי הצלחת מאמצי ההתאוששות והשיקום מחייבת תיאום בינלאומי רחב, מימון דחוף ובר קיימא, והגדרה ברורה של חלוקת התפקידים בין הגורמים הבינלאומיים והלאומיים השונים, כדי להבטיח את בנייתה מחדש של רצועת עזה ואת השבת תנאי החיים הבסיסיים בה.