לונדון, 6 במאי 2026, וואפא – השגריר הפלסטיני בבריטניה, חוסאם זומלוט, קרא למשרד החוץ הבריטי להתערב לאחר שהמוזיאון הבריטי הסיר אזכורים לפלסטין מכמה מתצוגותיו.
בריטניה הכירה במדינת פלסטין בספטמבר 2025. ואולם, באותה שנה הסיר המוזיאון את השם "פלסטין" מלוח מידע שפירט את המדינות המודרניות הנכללות בשטחי הלבנט ההיסטורי, והחליף אותו באזכור של רצועת עזה והגדה המערבית.
לפי דיווח ב"גרדיאן" הבריטי, זומלוט דרש להשיב את השם פלסטין לתצוגה, וקרא לקיים שיחות עם הנהלת המוזיאון בעקבות מחיקת המילים "פלסטין" ו"פלסטיני" מלוחות הסבר של כמה מוצגים באולמות המזרח הקדום ומצרים.
זומלוט אמר כי מדובר ב"מחיקה" היסטורית, במיוחד בתקופה שבה ישראל מנהלת מסע הרס נגד הפלסטינים, שכמה ארגוני זכויות אדם וכן דו"ח של ועדה עצמאית מטעם האו"ם הגדירו כרצח עם.
לדבריו, ישראל הוציאה פריטים ארכיאולוגיים מהשטחים הפלסטיניים הכבושים, ובספטמבר האחרון הפציצה את מחסן העתיקות המרכזי בעיר עזה. לדבריו, ההפצצה השמידה תוצר של שלושה עשורים של עבודה ארכיאולוגית.
זומלוט הוזמן לפגישה עם מנהל המוזיאון, ניקולס קולינן, ועם כמה מאנשי הצוות הבכיר ב־24 במארס. לדבריו, הוא לא קיבל כל התחייבות לביטול השינויים. במקום זאת הוצע לו לערוך סיור במוזיאון, והוא דחה את ההצעה.
במכתב ששלח לקולינן ב־9 באפריל, ושנחשף בידי "הגרדיאן" ו"ניו ליינס מגזין", כתב זומלוט: "בהיעדר צעדי תיקון, או התחייבות ברורה לטפל בסוגיות הספציפיות שהועלו, לא היה ראוי להמשיך במעורבות באופן שעלול להתפרש כתמיכה בתצוגה הנוכחית". הוא הוסיף כי הוא מוכן להמשיך בדיון, וכי יקבל בברכה סיור במוזיאון "לאחר שיבוצעו התיקונים הדרושים".
המוזיאון הבריטי מסר בתגובה: "לא הסרנו את המונח פלסטין מהמוצגים. אנו ממשיכים להשתמש בו בכמה אולמות, בהקשרים עכשוויים והיסטוריים, וכן באתר האינטרנט שלנו".
ואולם, הדברים נראים כסותרים תיעוד מצולם של השינויים וכן הצהרות קודמות שיוחסו למוזיאון. השם פלסטין עדיין מופיע בכמה מוצגים, בהם מפות של המזרח התיכון הקדום באולם מצרים.
מאז הפגישה במארס פנה זומלוט למשרד החוץ, חבר העמים והפיתוח הבריטי וביקש את התערבותו. המוזיאון הבריטי ממומן מכספי ציבור, אך מנוהל בידי מועצת נאמנים עצמאית, שבראשה עומד שר האוצר השמרני לשעבר ג'ורג' אוסבורן.
זומלוט מקווה שהממשלה הבריטית תפעל כדי שהמוזיאון יתאים את תצוגותיו להכרה הרשמית של בריטניה במדינת פלסטין. "שלחתי מכתב לשר האחראי במשרד החוץ, ואנו ממתינים לתשובה", אמר. "מבחינתי, זו אינה רק סוגיה פוליטית, משפטית או אפילו היסטורית. זו סוגיה קיומית, משום שמחיקת העבר שלנו היא מחיקת ההווה שלנו".
דובר ממשלת בריטניה מסר: "המוזיאונים והגלריות בבריטניה פועלים באופן עצמאי מהממשלה. לכן, החלטות הנוגעות לניהול האוספים שלהם הן באחריות הנאמנים".
המוזיאון הבריטי עדיין לא הסביר את הסיבות לשינויים, שהתפרסמו בהרחבה רק לאחר שדווח עליהם ב"דיילי טלגרף" ב־14 בפברואר. לפי הדיווח, השינויים נעשו בעקבות טענות שהעלתה קבוצת הלחץ "עורכי דין בריטים למען ישראל".
הקבוצה מסרה כי שלחה מכתב לקולינן, שבו טענה כי "כמה מפות ותיאורים מחילים את המונח 'פלסטין' בדיעבד על תקופות שבהן לא התקיימה ישות בשם זה, באופן שעלול לטשטש את ההיסטוריה של ישראל ושל העם היהודי".
עם זאת, השינויים נעשו לפני שליחת המכתב. לפי הדיווחים, קולינן נחשף אליו רק לאחר פרסום הכתבה ב"טלגרף".
המוזיאון לא הציג את נימוקיו, אך הקבוצה ציטטה אותו כאומר כי "מחקרי קהל הראו שהשימוש ההיסטורי במונח פלסטין כבר אינו בעל משמעות במקרים מסוימים".
באחד מלוחות ההסבר, שעסק בשליטי ההיקסוס במצרים בין המאות ה־18 וה־16 לפני הספירה, הוחלפה המילה "פלסטיני" במילה "כנעני". אזכורים לפלסטין ולפלסטינים הוסרו גם מטקסט על הפיניקים, שבנוסחו החדש מתוארים כמי ש"היו ידועים מקומית ככנענים".
חוקרים להיסטוריה קדומה הביעו ספק בנחיצות השינויים. כנען מוזכרת פעמים רבות בתנ"ך, אך מופיעה לעיתים רחוקות בכתובות בנות התקופה מתקופת הברונזה המאוחרת. כאשר היא מופיעה, היא מתייחסת בדרך כלל למגוון עמים ואזורים לאורך החוף המזרחי של הים התיכון.
לעומת זאת, "פלשת" (Peleset), הנחשבת למקור השם פלסטין, מופיעה בכתובות מצריות מהמאה ה־12 לפני הספירה, בהתייחסות לקבוצה בדרום הלבנט. לפני כן היו נפוצים יותר שמות כמו "דג'אהי" ו"רתנו" לתיאור האזור. יש גם כתובות מאוחרות יותר שמזכירות את ישראל, ואילו ממלכת יהודה נזכרת במצבה מהמאה התשיעית לפני הספירה. ישויות אלה התקיימו במשך כמה מאות שנים בתקופת הברזל, לצד חמש ערי פלשת, ובהן עזה, המוזכרות פעמים רבות בתנ"ך.
חוקרים אומרים כי השם "פלשת" או "פלסטין" נשמר לאורך דורות, שימש מצרים, אשורים, פרסים, יוונים ורומאים, ונותר בשימוש עד העת המודרנית.
ד"ר מרצ'לה וורד, מרצה ללימודים קלאסיים באוניברסיטה הפתוחה בבריטניה, אמרה: "ההחלטה להסיר את השם פלסטין אינה קשורה לדיוק היסטורי. הוא אינו פחות מדויק מכל מונח אחר, ואולי אף מדויק יותר, לנוכח השימוש הנרחב בו במקורות היסטוריים לעומת מונחים אחרים".
התמונה מורכבת גם משום שבעת העתיקה אנשים לא חשבו במונחים של לאומיות כפי שהם מובנים כיום. השמות שבהם השתמשו גורמים חיצוניים לתיאור עמים או אזורים לא תמיד שיקפו את האופן שבו אותם עמים כינו את עצמם או את ארצם.
ג'וזפין קווין, פרופסורית להיסטוריה קדומה באוניברסיטת קיימברידג', אמרה כי הניסיון לקשור בין שמות עתיקים לבין שאלות פוליטיות עכשוויות הוא מהלך מופרך ומעוות. "הדבר המדאיג מבחינתי הוא עצם המחשבה שיש לכך חשיבות, או שלסיווגים עתיקים יש קשר ישיר כלשהו לפוליטיקה של ימינו, או שהם יכולים להצדיק או להסביר רצח עם בעולם המודרני", אמרה.
