ירושלים, 4 במאי 2026, וואפא – מחוז ירושלים הזהיר מפני קמפיין שמובילים "ארגוני המקדש", בשיתוף גורמים פוליטיים בממשלת הכיבוש, לקראת ניסיון לכפות פלישה למסגד אל־אקצא ביום שישי, 15 במאי 2026. לפי הודעת המחוז, מדובר במהלך מסוכן שנועד לשנות את הסטטוס קוו ההיסטורי והמשפטי במסגד, וליצור תקדים הפוגע בקדושת המקום ובמעמדו הדתי.
בהודעה שפרסם היום, יום שני, מסר המחוז כי הבחירה ביום שישי אינה מקרית. זהו היום שבו אל־אקצא סגור בפני פלישות מתנחלים, ולכן עצם הקריאה לפתיחתו ביום זה מעידה על ניסיון לכפות מציאות חדשה בכוח. במחוז הדגישו כי מדובר בתקדים שלא התרחש מאז כיבוש ירושלים ב־1967.
לפי ההודעה, הקריאות מתפרסמות לקראת מה שמכונה "יום איחוד ירושלים", שחל השנה ביום שישי, 15 במאי. יום זה מלווה בדרך כלל בפלישות רחבות לאל־אקצא בשעות הבוקר, ובתהלוכות מתגרות בעיר העתיקה בשעות הערב, בראשן "מצעד הדגלים". במחוז ציינו כי במהלך אירועים אלה נרשמות פגיעות בתושבי העיר ופגיעה במרחב הציבורי שלה.
המחוז הוסיף כי המועד חל בכ"ח באייר, המקביל ל־7 ביוני 1967, היום שבו כבשו כוחות הכיבוש את מזרח ירושלים, ובכלל זה את מסגד אל־אקצא ואת כנסיית הקבר. לפי ההודעה, העובדה שהמועד חל השנה ביום שישי, לצד סמיכותו ליום השנה ה־78 לנכבה, מגבירה את הסיכון להסלמה בעיר ובאזור.
עוד נמסר כי הקמפיין כולל מהלכים מאורגנים. בין היתר, ארגון "הר הבית בידינו" הפיץ את מספר הטלפון האישי של השר לביטחון לאומי בממשלת הכיבוש, איתמר בן גביר, וקרא למתנחלים לפנות אליו ישירות ולדרוש את פתיחת אל־אקצא לפלישות ביום שישי. במחוז טענו כי מטרת המהלך היא להציג החלטה כזו כאילו התקבלה בעקבות "דרישה ציבורית".
בהודעת המחוז הוזכרה גם דרישתו של חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד לפתוח את אל־אקצא בפני מתנחלים באותו יום. הלוי נימק זאת במה שהגדיר "זכותם של יהודים" להגיע ל"הר הבית", וקשר את הדברים ל"מלחמת תרבויות". במחוז אמרו כי דבריו משקפים קו מסלים ומסוכן, בעיקר לנוכח הצעותיו הקודמות לחלוקה מרחבית של אל־אקצא בין מוסלמים ליהודים.
המחוז הוסיף כי ארגון "בידינו" השיק עצומה למתנחלים, הכוללת התחייבות להניף את דגל ישראל בתוך אל־אקצא ביום שישי, 15 במאי. לפי ההודעה, מדובר בניסיון לגייס מספר גדול ככל האפשר של משתתפים לפעולה זו, כדי לכפות מציאות חדשה ברחבות המסגד.
במחוז הדגישו כי מאז 1967 לא הצליחו מתנחלים לפלוש לאל־אקצא ביום שישי. עם זאת, הצעדים האחרונים, ובהם סגירה ממושכת שנמשכה 40 יום וכללה כמה ימי שישי במהלך חודש רמדאן ולאחריו, עודדו את הקבוצות הללו לנסות ליצור תקדימים חדשים שהן מציגות כ"הישגים".
בהקשר זה הזכיר המחוז את הפלישה לאל־אקצא ביום הראשון של חג הקורבן בשנת 2019, כאשר המועד חפף למה שמכונה "חורבן הבית". לפי ההודעה, ראש ממשלת הכיבוש דאז, בנימין נתניהו, סייע לאפשר את הפלישה לאחר שהצהיר כמה פעמים כי ימנע אותה. לאחר סיום תפילת החג ועזיבת רוב המתפללים, כוחות משטרת הכיבוש אפשרו את הפלישה, ובעקבותיה פרצו עימותים קשים בתוך המסגד. האירוע נחרת בזיכרון הירושלמי כ"פצע חג הקורבן".
מחוז ירושלים מסר כי המהלכים הנוכחיים הם הסלמה מסוכנת ושיטתית, המעידה על מדיניות רשמית שמטרתה לכפות חלוקה בזמן ובמרחב של מסגד אל־אקצא ולערער את האפוטרופסות האסלאמית עליו. המחוז הזהיר כי צעדים אלה עלולים להביא להתלקחות בירושלים ובאזור כולו.
בסיום ההודעה קרא המחוז לבני העם הפלסטיני להגיע בהמוניהם לאל־אקצא ולשהות בו כדי לסכל את התוכניות הללו. המחוז דרש גם מהקהילה הבינלאומית ומארגוני זכויות האדם לשאת באחריותם ולפעול לעצירת ההפרות. בהודעה הודגש כי אל־אקצא יישאר זכות בלעדית של המוסלמים, וכי כל ניסיון לכפות בו מציאות חדשה בכוח הוא פסול ומגונה.
