רמאללה, 30 באפריל 2026, וואפא – הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מסרה היום כי שיעור האבטלה ברצועת עזה עלה לכ־68% במהלך המלחמה, וכי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד לכ־25% בלבד, לעומת כ־40% לפני פרוץ המלחמה. בגדה המערבית עלה שיעור האבטלה לכ־28% ברבעון הרביעי של 2025, לעומת כ־13% ברבעון השלישי של 2023.

בהודעה שפרסמה לרגל יום הפועלים הבינלאומי, שיצוין מחר, מסרה הלשכה כי מספר המועסקים בגדה המערבית ירד מ־868 אלף ברבעון השלישי של 2023 לכ־736 אלף ברבעון הרביעי של 2025. מדובר בירידה של כ־15%, שנובעת בעיקר מצמצום מקומות העבודה בענפי הבנייה, הכרייה והתעשייה, התחבורה, האחסנה והתקשורת.

ברצועת עזה, לפי הנתונים, עמד מספר המועסקים ברבעון השלישי של 2023 על כ־292 אלף. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הגיע אז ל־55%, אך במהלך המלחמה ירד בחדות לכ־32% ברבעון הרביעי של 2024. הירידה נרשמה על רקע אובדן נרחב של מקומות עבודה ועלייה חדה במספר מחוסרי העבודה.

ממצאי סקר כוח העבודה ברצועה מעלים כי כ־74% ממי שעבדו לפני המלחמה הפכו למובטלים או יצאו מכוח העבודה. הפגיעה בצעירים הייתה קשה במיוחד: כ־74% מבני 15 עד 29 אינם עובדים, אינם לומדים ואינם משתתפים בהכשרה מקצועית. בקרב גברים צעירים עמד השיעור על 75%, ובקרב נשים צעירות על 73%.

בלשכה ציינו כי המשבר בשוק העבודה אינו מוגבל לרצועת עזה. בגדה המערבית עלה מספר המובטלים מכ־129 אלף ברבעון השלישי של 2023 לכ־280 אלף ברבעון הרביעי של 2025. שיעור האבטלה בגדה עלה באותה תקופה מכ־13% לכ־28%.

הנתונים מצביעים גם על ירידה חדה במספר העובדים מהגדה המועסקים בתחומי הקו הירוק ובהתנחלויות. מספרם ירד מכ־172 אלף ברבעון השלישי של 2023 ל־25 אלף בלבד ברבעון הרביעי של אותה שנה. בהמשך נרשמה התאוששות חלקית, ובסוף 2025 הגיע מספרם לכ־51 אלף.

הירידה הבולטת ביותר נרשמה בקרב עובדים בעלי היתרי עבודה. מספרם ירד מכ־127 אלף לכ־14 אלף. מספר העובדים ללא היתר ירד מ־37 אלף ל־21 אלף, ואילו מספר העובדים בעלי תעודת זהות ישראלית, ירושלמית או זרה עלה מכ־8,000 לכ־17 אלף.

לפי הלשכה, שיעור ההעסקה הלא מוסדרת בגדה המערבית עמד ברבעון הרביעי של 2025 על כ־60%, לעומת 62% ברבעון השלישי של 2023. שיעור העובדים במגזר הלא מוסדר עמד על כ־42%, לעומת 46% בתקופה המקבילה.

השכר היומי הריאלי הממוצע של שכירים במגזר הפרטי בגדה המערבית עמד ברבעון הרביעי של 2025 על כ־120 שקל, לעומת 126 שקל ברבעון השלישי של 2023. השכר הגבוה ביותר נרשם בענף התחבורה, האחסנה והתקשורת, 169 שקל ליום. בענף הבנייה עמד השכר היומי על 141 שקל, ובענף החקלאות נרשם השכר הנמוך ביותר, 71 שקל ליום.

עוד נמסר כי 14.6% מהשכירים במגזר הפרטי בגדה המערבית משתכרים פחות משכר המינימום החודשי, העומד על 1,880 שקל, לעומת 12% ברבעון השלישי של 2023.

מהנתונים עולה כי רק כ־40% מהשכירים במגזר הפרטי מקבלים זכויות סוציאליות בסיסיות, ובהן חופשה, פיצויי פיטורים או פנסיה. שיעור זה כמעט לא השתנה מאז הרבעון השלישי של 2023. בקרב נשים עובדות, 47% בלבד קיבלו חופשת לידה בתשלום ברבעון הרביעי של 2025, לעומת 51% בתקופה הקודמת.