רמאללה, 7 באפריל 2026 – וואפא
הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום הודעה לרגל יום הבריאות העולמי 2026, המצוין השנה תחת הסיסמה "יחד למען הבריאות: מתייצבים לצד המדע", ובה סקירה של מצב מערכת הבריאות בפלסטין בנסיבות חריגות וחסרות תקדים, ובראשן המצב ברצועת עזה.
לפי ההודעה, מערכת הבריאות הפלסטינית מתמודדת עם אתגרים מחריפים על רקע המשך המלחמה והמצור, באופן שמעמיק את הפער בין אמות המידה ההומניטריות בתחום הבריאות לבין תנאי החיים בפועל, בשעה שבעולם נרשם קצב התקדמות מהיר בתחומי הרפואה והטיפול הרפואי.
בלשכה ציינו כי הנתונים המעודכנים עד מארס 2026 מצביעים על קריסה חריפה של מערכת הבריאות ברצועת עזה. לפי הנתונים, 94% מבתי החולים נפגעו, וכל 36 בתי החולים ברצועה יצאו מתפקוד מלא, בעוד 18 מהם בלבד פועלים באופן חלקי.
גם שירותי הרפואה הראשונית רשמו הידרדרות קשה, וירדו לפחות ממחצית מכושר הפעולה שלהם, כאשר רק 1.5% מהם פועלים במלוא יכולתם.
המשבר מחריף גם בשל אזילתן של 51% מהתרופות החיוניות, שמלאיין במחסנים הגיע לאפס. מצב זה, לפי ההודעה, מציב אלפי חולים, ובייחוד חולים כרוניים, בפני קושי חריף בקבלת טיפול סדיר, ומביא את מערכת הבריאות למצב של שיתוק כמעט מלא המסכן את חיי האוכלוסייה.
בלשכה הדגישו כי ההידרדרות אינה מוגבלת לרצועת עזה בלבד, אלא מורגשת גם בגדה המערבית, שם מגבלות התנועה פוגעות יותר ויותר בגישה לשירותי בריאות. ארגון הבריאות העולמי תיעד מאות תקריות שבהן נפגעו צוותים רפואיים ואמבולנסים, דבר שהוביל לשיבוש שירותים רבים, ובהם גם מרפאות ניידות.
לפי ההערכות, אחת מכל חמש משפחות דיווחה כי ילדיה לא הצליחו להגיע לטיפול רפואי או לקבל את התרופות הנדרשות בשל הסגרים החוזרים.
על פי דוח הסיווג המשולב לביטחון תזונתי, לתקופה שבין אוקטובר 2025 לאפריל 2026, שררו ברצועת עזה בין 16 באוקטובר ל-30 בנובמבר 2025 רמות חמורות של אי-ביטחון תזונתי. לפי הדוח, כ-1.6 מיליון בני אדם, שהם 77% מן האוכלוסייה שנכללה בניתוח, עדיין מתמודדים עם רמות גבוהות של אי-ביטחון תזונתי חמור.
אף שנרשם שיפור יחסי מוגבל לאחר הפסקת האש, בלשכה הזהירו כי הרס של 96% מהשטחים החקלאיים, זינוק באבטלה ל-80%, והיעדר תשתיות תברואה בסיסיות אצל 47% מהאוכלוסייה, הופכים את השיפור לשברירי ביותר ומשאירים את סכנת הרעב על כנה אם הסיוע ייפסק או אם הלחימה תחודש.
עוד נמסר כי נשים וילדים ברצועת עזה מתמודדים עם מצוקה תזונתית חמורה. לפי ההערכות עד אמצע אוקטובר 2026, כפי שהובאו בדוח הסיווג המשולב לביטחון תזונתי, 101 אלף ילדים בני חצי שנה עד חמש שנים מצויים בסכנת תת-תזונה חריפה, ובהם 31 אלף ילדים שיסבלו מתת-תזונה חריפה וחמורה המסכנת את חייהם.
בה בעת, כ-37 אלף נשים הרות ומניקות צפויות לסבול מתת-תזונה חריפה, בעוד עשרות אלפי נשים נוספות חשופות לסיכונים בריאותיים ותזונתיים גבוהים.
לפי ההודעה, המציאות הזאת כבר נותנת את אותותיה בבריאות היילודים: שיעור הלידות המוקדמות עלה, אחד מכל חמישה תינוקות שנולדו נזקק לטיפול נמרץ, ונרשמה עלייה חדה גם במספר ההפלות ובסיבוכים בריאותיים הקשורים למחסור בתזונה בסיסית.
מחלות מתפשטות במרכזי העקירה על רקע קריסת השירותים הרפואיים
בהסתמך על לוח המעקב המאוחד של מערכת ההתרעה והתגובה המוקדמת, המבוסס על נתונים שבועיים שמתקבלים ממוסדות הבריאות, נמסר כי נטל המחלות המדבקות ברצועת עזה הגיע לרמות חסרות תקדים, בעיקר בזיהומים נשימתיים, מחלות עור ומחלות טפיליות.
לפי הנתונים, מחלות מידבקות היוו 23.3% מכלל הפניות הרפואיות מאז תחילת 2026 ועד סוף פברואר, על רקע קריסה ממשית של יכולת מערכת הבריאות להגיב.
דלקות חריפות בדרכי הנשימה היו האבחנה השכיחה ביותר, והן היוו 68% מכלל המחלות המדבקות שאובחנו בשני החודשים הראשונים של השנה, עם יותר מ-1.9 מיליון מקרי תחלואה מצטברים.
למרות ירידה יחסית במספר המקרים בתקופה האחרונה, צוין כי 17 מקרי מוות שנרשמו בינואר 2026 משקפים את חומרת המצב, במיוחד לנוכח הקור העז, הצפיפות הקיצונית במרכזי העקירה, שמספר השוהים בהם עלה ביותר מפי ארבעה מהקיבולת, והיעדר חימום, אוורור וגישה לשירותי בריאות.
שלשול מימי חריף היה הגורם השני בשכיחותו, עם 16% מן הדיווחים. בינואר ובפברואר 2026 בלבד תועדו כ-81 אלף מקרים, מהם יותר מ-36 אלף בקרב ילדים מתחת לגיל חמש.
במהלך 2025 כולה נרשמו יותר מ-496 אלף מקרים של שלשול מימי חריף, 47% מהם בקרב ילדים מתחת לגיל חמש. לפי ההודעה, מדובר בעלייה של פי 20 לעומת התקופה שלפני המלחמה, על רקע הידרדרות באיכות המים וקריסת מערכות הביוב. ההערכות הן כי 97% ממי הרצועה אינם ראויים לשתייה. במקביל התפשטו גם מחלות עור, ובהן גרדת וכינים, שפגעו בכ-75 אלף בני אדם, על רקע היעדר כמעט מוחלט של אמצעי היגיינה אישית.
גם מצבם של החולים במחלות כרוניות החמיר בשל שיבוש בשירותי האבחון והטיפול ואזילת 70% מן התרופות החיוניות. מספר חולי אי-ספיקת כליות ברצועת עזה מוערך בכ-1,100, אך רק 600 עד 700 מהם מקבלים טיפול, בשל ההרס הנרחב של תשתיות הבריאות והשבתת רוב מרכזי הדיאליזה.
חולי סרטן, שמספרם מוערך ב-10,000 עד 12,000, מתמודדים גם הם עם קריסה כמעט מוחלטת של מערך הטיפול, לנוכח מחסור חריף בתרופות כימותרפיות, שיבוש בשירותי אבחון מתקדמים, ובהם בדיקות CT, ומגבלות חמורות על הפניות רפואיות מחוץ לרצועה, שמקשות מאוד על קבלת טיפול מלא.
לפי ההודעה, המשבר נוגע גם למאות אלפי חולים כרוניים נוספים, בשל מחסור בחלק ניכר מן התרופות החיוניות, דבר המעלה את הסיכון לסיבוכים ולתמותה ממחלות שניתן היה לשלוט בהן בתנאים רגילים.
המשבר, כך נמסר, אינו מוגבל לבריאות הגופנית בלבד. יותר ממיליון ילדים ברצועת עזה סובלים מהשלכות נפשיות קשות, ובהן חרדה והפרעת דחק פוסט-טראומטית, על רקע היעדר כמעט מוחלט של שירותי תמיכה נפשית מקצועיים.
בסקירה על היקף ההרג והפגיעה המתמשכת נמסר עוד כי מאז אוקטובר 2023 ועד מארס 2026 נהרגו יותר מ-72,280 בני אדם, ולמעלה מ-172 אלף נפצעו. לפי ההערכות, כרבע מן הפצועים סובלים מפגיעות קבועות המחייבות שיקום ממושך.
לפי נתוני יוניסף, יותר מ-21 אלף מן ההרוגים הם ילדים, ולמעלה מ-11 אלף ילדים נוספים סובלים מנכויות קבועות ומפציעות ששינו את חייהם, והם זקוקים בדחיפות לתוכניות שיקום ארוכות טווח שאינן זמינות בתנאים הנוכחיים.
בלשכה ציינו כי היקף הצרכים ההומניטריים מחייב פעולה בינלאומית מיידית ויעילה, לצד הסרת המגבלות על הכנסת ציוד רפואי רגיש, כדי להבטיח את המשך מתן השירותים הרפואיים מצילי החיים.
עוד עולה מן הנתונים כי יותר מ-18,500 חולים זקוקים לפינוי רפואי מיידי, ובהם 3,800 ילדים הזקוקים להתערבויות טיפוליות מתקדמות מחוץ לפלסטין.
מערכת הבריאות בגדה המערבית פועלת תחת לחץ
לפי הלשכה, מערכת הבריאות בגדה המערבית נשענת על רשת שירותים רחבה. בשנת 2024 ניתנו שירותי רפואה ראשונית באמצעות 608 מרכזים רפואיים, לצד 60 בתי חולים, המספקים כ-13.4 מיטות לכל 10,000 תושבים בלבד — שיעור הנמוך מן הממוצע העולמי, העומד על כ-30 מיטות.
צפיפות כוח האדם הרפואי עמדה על 21.9 רופאים כלליים ו-43.6 אחיות לכל 10,000 תושבים. נתונים אלה משקפים קיומם של משאבי אנוש, אך גם צורך מתמשך בשיפור פריסתם ויעילותם לנוכח הביקוש הגובר לשירותים.
עם זאת, לפי ההודעה, אי-אפשר לנתק את מצב הבריאות מן המגבלות שמטיל הכיבוש. המחסומים והגבלות התנועה פוגעים ישירות ביעילות השירותים וביכולת להמשיכם, מקשים על חולים — ובייחוד על מקרי חירום — להגיע בזמן לבתי החולים, מגבילים את תנועת הצוותים הרפואיים, ופוגעים גם באספקת תרופות וציוד רפואי. אתגרים אלה, נמסר, מכבידים עוד יותר על מערכת הבריאות ומסכנים הישגים שכבר הושגו.
ירידה בתמותת אמהות וילדים בגדה המערבית
מן ההודעה עולה כי מדדי הבריאות בגדה מצביעים על שיפור הדרגתי בצמצום תמותת אמהות וילדים. שיעור תמותת האמהות עמד על 22.2 לכל 100 אלף לידות חי, נתון הנמוך בהרבה מן הרף שקבע ארגון הבריאות העולמי במסגרת יעדי הפיתוח בר-הקיימא, העומד על פחות מ-70 מקרים.
תמותת תינוקות עמדה על 8.5 לכל 1,000 לידות חי, ותמותת ילדים עד גיל חמש על 10.1 לכל 1,000 בשנת 2024, נתונים הנחשבים תואמים ליעדים העולמיים.
בהשוואה לממצאי הסקר הפלסטיני הרב-מדדי לשנת 2020, מדובר במגמת שיפור ברורה: אז עמדה תמותת התינוקות על כ-14 לכל 1,000, ותמותת הילדים עד גיל חמש על כ-26 לכל 1,000 לידות חי. לפי הלשכה, הירידה משקפת שיפור ביעילות שירותי הרפואה הראשונית ובהתערבויות המניעתיות.
עוד צוין כי כמעט כל הלידות בגדה מתקיימות במוסדות רפואיים, בשיעור של 99.9%, דבר הנחשב לאחד מהישגיה המרכזיים של מערכת הבריאות, בשל תרומתו המכרעת לצמצום הסיכונים הבריאותיים לאם וליילוד.
נטל המחלות בגדה המערבית
על פי נתוני משרד הבריאות בגדה לשנת 2024, קיים פער ברור בדפוסי התחלואה, כאשר המחלות הלא-מידבקות הן האתגר המרכזי לבריאות הציבור והן שולטות בגורמי התמותה.
מחלות לב איסכמיות עומדות בראש גורמי המוות עם 24.7% מכלל מקרי התמותה, אחריהן מחלות סרטן עם 18.2%, ולאחר מכן סיבוכי סוכרת עם 14.5%.
שיעור היארעות הסרטן עומד על כ-130.8 מקרים לכל 100 אלף תושבים. אמנם מדובר בנתון הנמוך מן הממוצע העולמי, אך הוא נחשב גבוה יחסית בהשוואה למדינות רבות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, ונמצא בחלק העליון של השיעורים שנרשמו באזור. לפי הלשכה, נתון זה משקף עומס בריאותי גובר המחייב חיזוק של תוכניות מניעה, גילוי מוקדם ושיפור שירותי האבחון והטיפול.
מן העבר האחר, מחלות מידבקות עדיין נחשבות בשליטה יחסית. שיעור ההיארעות של דלקת כבד נגיפית A עמד על כ-5.23 לכל 100 אלף תושבים, ואילו שיעור השחפת הריאתית היה נמוך מאוד, 0.23 לכל 100 אלף. העובדה שבמהלך 2024 לא נרשמו בגדה מקרי פוליו או חצבת נחשבת, לפי ההודעה, לאינדיקציה חיובית ליעילות תוכניות החיסון ומערכות הניטור האפידמיולוגי, למרות האתגרים המתמשכים.
ההוצאה הישירה של משקי הבית על בריאות מוסיפה לעומס הכלכלי
היקף ההוצאה השוטפת על בריאות בפלסטין בשנת 2024 עמד על כ-1.7939 מיליארד דולר, שהם כ-11.2% מן התוצר המקומי הגולמי, ובממוצע 351.7 דולר לנפש בשנה.
מערכת הבריאות, לפי הלשכה, נשענת במידה רבה על מימון ממשלתי, המהווה 41.7% מן ההוצאה השוטפת. ואולם משקי הבית הם מקור המימון השני בגודלו, עם 44.9% מכלל ההוצאה השוטפת על בריאות בשנת 2024.
נתון זה, נמסר, משקף נטל כספי ישיר גבוה על משפחות, שעלול לפגוע ביכולתן לספק צרכים בסיסיים אחרים ולהגביר את חשיפתן ללחצים כלכליים.
