רמאללה, 5 באפריל 2026, וואפא
הערכות דמוגרפיות מעלות כי אוכלוסיית מדינת פלסטין עמדה בסוף 2025 על כ-5.56 מיליון נפש, מהם 3.43 מיליון בגדה המערבית ו-2.13 מיליון ברצועת עזה.
בדו"ח שפרסמה היום, יום ראשון, לרגל יום הילד הפלסטיני, מסרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי ילדים עד גיל 18 מהווים 43% מכלל האוכלוסייה, כלומר כ-2.47 מיליון ילדים, מהם 1.38 מיליון בגדה המערבית, שהם 41%, ו-1.09 מיליון ברצועת עזה, שהם 47%.
עוד נמסר כי ילדים עד גיל 15 מהווים 36.3% מכלל האוכלוסייה, כלומר כ-2.02 מיליון ילדים, מהם 1.18 מיליון בגדה המערבית, שהם 35%, ו-0.83 מיליון ברצועת עזה, שהם 39%.
בין הפצצות, רעב וקור
יום הילד הפלסטיני מצוין השנה בצל אחת הקטסטרופות ההומניטריות הקשות של העת המודרנית. לפי הנתונים, המתקפה הישראלית המתמשכת על רצועת עזה, מ-7 באוקטובר 2023 ועד 1 באפריל 2026, חשפה פגיעה שיטתית בעתידו של דור שלם.
מספר ההרוגים ברצועה הגיע ל-72,289, בהם 21,283 ילדים, שהם כ-30% מכלל ההרוגים עד סוף 2025.
מבין הילדים שנהרגו, 450 היו תינוקות, 1,029 היו ילדים שלא מלאו להם שנה, ו-5,031 היו ילדים מתחת לגיל חמש. הנתונים הללו, לפי הדו"ח, משקפים מחיקה ממשית של דור שחייו טרם החלו.
הפגיעה בילדים לא הסתכמה בהפצצות. לפי הדו"ח, 157 ילדים מתו מרעב, ו-25 נוספים מתו מקור באוהלי העקורים, בעוד סיפורם של כ-9,500 נעדרים עדיין קבור מתחת להריסות. מרביתם, כך נמסר, הם ילדים ונשים שנבלעו תחת ההריסות, בלי עדים ובלי קבר.
גם נתוני הפצועים מצביעים על אסון בריאותי כבד. מספר הפצועים הכולל הגיע ל-172,040, בהם לפחות 44,486 ילדים, שהם 26% מכלל הפצועים. עוד צוין כי 10,500 ילדים סובלים מפציעות ששינו את מסלול חייהם, ולמעלה מאלף מקרים של קטיעת גפיים תועדו, על רקע קריסה מלאה של מערכת הבריאות ומחסור חריף באמצעי עזר. לפי הדו"ח, כ-4,000 ילדים נמצאים בסכנת מוות אם לא יתאפשר פינוי רפואי דחוף. הפגיעה הזו התרחבה גם לגדה המערבית, שם נהרגו 237 ילדים מתוך 1,145 הרוגים.
בלשכה קבעו כי המספרים הללו מעידים על ניסיון שיטתי לפגוע בדור פלסטיני שלם, באמצעות מה שתואר כ"ברית מוות" הכוללת הפצצה חסרת הבחנה, הרעבה כפויה, מצור חונק וקור חורפי קשה.
לפי דו"ח של מוסדות לזכויות אסירים, מאז פרוץ המלחמה נרשמו יותר מ-1,655 מקרי מעצר של ילדים פלסטינים בגדה המערבית, כולל ירושלים, מהם 600 במהלך 2025. עד 11 במארס 2026 עדיין מוחזקים 350 ילדים בתנאים קשים ותוך שלילת זכויות יסוד, במסגרת מה שתואר כמערכת שיטתית של הפרות חמורות.
יוניסף מסרה כי יותר מ-58 אלף ילדים ברצועת עזה איבדו את אחד מהוריהם או את שניהם בעקבות המתקפה הישראלית, ונותרו להתמודד עם החיים ללא מסגרת משפחתית תומכת וללא טיפול מספק.
דו"ח של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים הצביע על משבר תזונתי חסר תקדים ברצועה, שבו הרעב הפך לכלי קטלני נוסף. בפברואר 2026 הוכנסו לטיפול יותר מ-3,700 ילדים בני שישה עד 59 חודשים בשל תת-תזונה, בהם יותר מ-600 ילדים שסבלו מתת-תזונה חריפה וקשה.
אף שמספרים אלה נמוכים מעט מנתוני ינואר, אז נרשמו יותר מ-4,600 ילדים וכ-890 מקרים קשים, הם עדיין משקפים את עומק האסון. לפי הנתונים, 64% מהילדים צורכים שתי קבוצות מזון בלבד ביום או פחות, יותר מ-90% אינם מגיעים לרף המינימלי של גיוון תזונתי, ולמעלה מ-60% מהילדים בני שישה עד 23 חודשים סובלים מעוני תזונתי חמור המאיים על התפתחותם הבסיסית.
התחזיות ל-2026 מחמירות עוד יותר את התמונה. לפי הדו"ח, 37 אלף נשים הרות ומיניקות יסבלו מתת-תזונה חריפה, לצד 25 אלף תינוקות עד גיל שישה חודשים, 101 אלף ילדים מתחת לגיל חמש ו-120 אלף ילדים בני חמש עד 17 שיזדקקו להתערבות טיפולית דחופה. מבין אלה, 31 אלף ילדים מצויים בסכנת מוות מיידית בשל תת-תזונה חריפה וקשה.
האסון הזה מחריף על רקע קריסה כמעט מלאה של מערכת הבריאות. לפי הנתונים, כ-94% ממוסדות הבריאות ברצועה נפגעו או נהרסו בעקבות הרס בתי החולים ומניעת כניסת אספקה רפואית, והמתקנים שנותרו פועלים ביכולת מוגבלת מאוד שאינה מספיקה להצלת חיים.
הרס התשתיות ברצועה אינו מסתכם באובדן מבנים, אלא פוגע ישירות בביטחונם הגופני והנפשי של הילדים. לפחות 320,622 יחידות דיור נפגעו או נהרסו, ומאות אלפי ילדים איבדו את חדריהם, את משחקיהם ואת המרחבים הבטוחים שלהם. לפי הדו"ח, כ-1.4 מיליון עקורים, שהם כשני שלישים מתושבי הרצועה, חיים ללא תנאי קיום אנושיים בסיסיים.
ההרס הזה הפך את הבית לזיכרון רחוק, ואת האוהל הקרוע, ביותר מאלף אתרי עקירה צפופים, למציאות יומיומית מרה החסרה פרטיות והגנה מפני תנאי האקלים. בתוך המציאות הזו ניצבים הילדים מול סכנה כפולה: מצד אחד קור, רעב ותנאים קשים בכ-800 ריכוזי אוהלים מאולתרים, ומצד שני "המוות השקט" הטמון בנפלי תחמושת ובשרידי מלחמה.
מאז אוקטובר 2025 תיעדו הארגונים העוסקים במוקשים 33 מקרי פיצוץ, שבהם נהרגו תשעה בני אדם ונפצעו 65, כאשר הילדים היו הקורבנות הבולטים. ילדים ששרדו את ההפצצות הישירות מוצאים עצמם כעת חשופים לגופים נפיצים שנותרו בין האוהלים ובדרכי העקירה, והחיפוש אחר מקום בטוח הופך בכל צעד לשדה מוקשים.
במקביל, אונר"א מסרה כי יותר מ-12 אלף ילדים פלסטינים בגדה המערבית חיים בתנאי עקירה כפויה בעקבות הפעולות הצבאיות הישראליות המתמשכות בצפון הגדה מאז תחילת 2025, שהחלו במחנה ג'נין והתרחבו למחנות נור שמס וטול כרם, והביאו לעקירתם של כ-50 אלף פלסטינים.
לפי הדו"ח, הילדים הללו מתמודדים עם תנאים הומניטריים ובריאותיים מידרדרים, ובהם אובדן יציבות, ניתוק ממערכת החינוך, קושי להגיע לשירותי בריאות, מחסור בתרופות, עלייה בסכנת ההידבקות במחלות ובתת-תזונה, ופגיעה נפשית קשה. אף שאונר"א השיקה תוכנית חינוך לשעת חירום כדי לספק לימודים ותמיכה נפשית, בלשכה ציינו כי היקף המאמצים הללו עדיין מוגבל לנוכח גודל המשבר.
הזכות לחינוך תחת מתקפה
מערכת החינוך ברצועת עזה הייתה, לפי הדו"ח, אחת הנפגעות המרכזיות של המתקפה הישראלית. כוחות הכיבוש הרסו 179 בתי ספר ממשלתיים, ו-100 בתי ספר של אונר"א הופצצו או ניזוקו, וכתוצאה מכך 700 אלף תלמידים נשללה מהם זכותם הבסיסית לחינוך בשנת הלימודים 2025–2026. נוסף על כך, כ-39 אלף תלמידים לא יכלו לגשת לבחינות הבגרות של שנת הלימודים 2024–2025.
הפגיעה לא הוגבלה למבנים בלבד. בין 7 באוקטובר 2023 ל-17 בפברואר 2026 נהרגו 18,971 תלמידים ו-794 אנשי הוראה, ו-28,293 תלמידים ו-3,261 אנשי צוות חינוכי נפצעו בדרגות חומרה שונות.
עד כה אין נתונים מדויקים על מספר תלמידי בתי הספר ואנשי הצוות החינוכי שנעצרו בידי הצבא הישראלי במהלך הפעולות הקרקעיות באזורים שונים של רצועת עזה.
המתקפה גרמה לקטיעת הלימודים הסדירים במשך שלוש שנות לימוד רצופות. אף שמשרד החינוך וההשכלה הגבוהה אימץ מסלולי לימוד חלופיים לשנת 2025–2026, ובהם למידה מקוונת סינכרונית וא-סינכרונית ובתי ספר זמניים, נתוני המשרד מצביעים על כך שלמעלה מ-120 אלף תלמידים ברצועה רשומים ללמידה מקוונת בפלטפורמת Eschool. עוד נמסר כי 6,334 תלמידים הצטרפו לכיתה א' בבתי הספר הווירטואליים, וכי מספר המורים במסגרות אלה הגיע ל-1,500.
עם זאת, רבים מן התלמידים לא יכלו ללמוד בפועל לאורך התקופה, בשל היעדר אזורים בטוחים, הפסקות חשמל ואינטרנט ומחסור במכשירים מתאימים, מצב המעמיק פער לימודי המאיים על עתידו של דור שלם.
גם בגדה המערבית לא נרשמה תמונה טובה יותר. בין 7 באוקטובר 2023 ל-17 בפברואר 2026 נהרגו 120 תלמידים, 831 נפצעו, ו-406 תלמידים ו-183 אנשי צוות חינוכי נעצרו, במסגרת מה שתואר כמדיניות שיטתית של פירוק המבנה החינוכי.
לצד ההרס הפיזי, נמשכת גם הפגיעה הנפשית. לפי הנתונים, יותר מ-1.1 מיליון ילדים ברצועת עזה זקוקים לשירותי הגנה ולתמיכה נפשית וחברתית דחופה. מראות ההרג וההרס הותירו, לפי הדו"ח, פגיעה נפשית עמוקה כמעט בכל ילד, החל מפחד כרוני וחרדה קשה ועד דיכאון, על רקע אובדן הביטחון המשפחתי והחומרי.
גם משבר המים מוסיף שכבה נוספת של סכנה. לפי בדיקות שערך ארגון הבריאות העולמי במהלך 2025, יותר מ-77% מדגימות מי השתייה והמים הביתיים לא עמדו בתקנים הבריאותיים הבסיסיים. גם מי השתייה עצמם לא היו פטורים מן המשבר, ושיעור הדגימות שלא עמדו בתקן עלה על 67%, לצד התפשטות מסוכנת של זיהומים חיידקיים, המשקפת קריסה מואצת של תשתיות המים ברחבי הרצועה.
למשבר הזה יש השלכות ישירות על בריאות הילדים. בשנת 2025 דווח על יותר מ-496 אלף מקרי שלשול מימי חריף, כאשר ילדים מתחת לגיל חמש היו הקבוצה שנפגעה יותר מכל, והיוו כ-47% מכלל המקרים. נוסף על כך תועדו כ-5,800 מקרי צהבת, סימן נוסף להחרפת ההתפרצות האפידמית על רקע קריסת מערכת הבריאות והמשך המצור.
