רמאללה 30-3-2026 – אסיל אלאחרס
בעוד העולם ממוקד במלחמה הישראלית-אמריקאית נגד איראן, ישראל מגבירה את הפרותיה בפלסטין. לצד המשך ההפצצות ברצועת עזה, קביעת עובדות בשטח, הסלמה בתקיפות המתנחלים ופשיטות כוחות הכיבוש על ערים וכפרים בגדה המערבית, היא חותרת להעביר חקיקה שנדחתה בעבר – ובראשה הצעת החוק להטלת עונש מוות על אסירים פלסטינים.
הצעת החוק שואפת לשלול את הלגיטימיות של התנועה הלאומית הפלסטינית, לפגוע במעמדה המשפטי ולהכתים את זהותה המאבקנית, וזאת במסגרת הניסיון להפללת המאבק של עמנו לחירות ולעצמאות.
אף שישראל חתומה על האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות, הוגשו לאורך השנים מספר הצעות חוק דומות המונעות משיקולים מפלגתיים פנימיים או מיצר נקמה. ב-2018 עברה הצעה בקריאה טרומית בלחץ הימין הקיצוני ובאישור נתניהו, אך אף אחת מהן לא עברה את שלוש הקריאות הנדרשות. החשש העיקרי היה הנזק למעמדה הבינלאומי של ישראל, שכן החוק עומד בסתירה לערכי הדמוקרטיה שהיא מתיימרת לייצג ומקבע את הגדרתה כמדינת אפרטהייד המפרה את המשפט הבינלאומי ההומניטרי.
הצבעה מכרעת הערב
הצעת החוק אינה חדשה, אך היא קיבלה דחיפה משמעותית ב-2022 על ידי השר הקיצוני בן גביר. לאחר שעברה קריאה טרומית במרץ 2023 ואישור בוועדת המשטרה בשבוע שעבר, היא צפויה לעלות הערב (שני) להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.
לפי נוסח החוק, יוטל עונש מוות על מי ש"גורם בכוונה למותו של אדם במסגרת מעשה המוגדר כטרור". החוק קובע כי לא ניתן יהיה להעניק חנינה במקרים אלו. הנוסח שאושר בקריאה ראשונה קבע עונש מוות חובה בתלייה בתוך 90 יום, ללא צורך בהסכמה פה אחד של השופטים.
עם זאת, כלי תקשורת ישראליים דיווחו כי הנוסח שיובא היום לאישור כולל ריכוך מסוים: עונש המוות לא יהיה חובת החוק, ולשופטים יינתן שיקול דעת לבחור בין עונש מוות למאסר עולם. גם השב"כ והמוסד הביעו תמיכה בחוק, בתנאי שההחלטה תישאר בידי בית המשפט. הנוסח המעודכן קובע כי "מבצע פעולה שגורם בכוונה למותו של אדם במטרה לערער את קיומה של מדינת ישראל – עונשו יהיה מוות או מאסר עולם בלבד".
אפליה מובנית
החוק חושף אופי מפלה וגזעני: הוא מכוון נגד פלסטינים המואשמים בהרג ישראלים על רקע לאומני, אך אינו חל על יהודים שביצעו פשעים דומים נגד פלסטינים. לפיכך, מדובר בכלי נקמה פוליטי במסווה משפטי.
לפי נתוני מועדון האסיר הפלסטיני, כיום מוחזקים בבתי הכלא של הכיבוש 9,500 פלסטינים וערבים. מספר האסירים שגופותיהם מוחזקות בידי הכיבוש עומד על 97, לאחר שמתו כתוצאה מעינויים או הזנחה רפואית מכוונת (86 מהם מאז תחילת מלחמת ההשמדה בעזה). מאז 1967 עלה מניין ההרוגים בקרב התנועה האסירה ל-326.
עונש מוות הוא תקדים נדיר בתולדות המשפט הישראלי, ובוצע רק פעם אחת ב-1962 נגד הפושע הנאצי אדולף אייכמן.
גינוי בינלאומי
ארבע מדינות אירופיות – בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה – קראו לישראל לסגת מהחוק, והדגישו כי עונש מוות הוא ענישה בלתי אנושית ומשפילה שאינה מרתיעה. גם ארגון "אמנסטי" הזהיר כי החוק מעגן את משטר האפרטהייד ועלול להוות פשע מלחמה במקרה של יישומו.
