רמאללה, 8 במרץ 2026, וואפא — הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה הציגה היום, יום ראשון, את תמונת המצב של הנשים הפלסטיניות ערב יום האישה הבינלאומי, החל מדי שנה ב-8 במרץ.
האישה הפלסטינית: המחצית שנושאת את הכול, נוכחות שאינה נעדרת ועמידה שאינה נשברת
האישה תופסת מקום חריג לא רק כמחצית מן החברה, אלא גם ככוח המניע שלה וכאחד מעמודי התווך שלה. בסוף 2025 עמד שיעור הנשים על 49% מן האוכלוסייה בפלסטין, כלומר 2.74 מיליון נשים — 1.69 מיליון בגדה המערבית ו-1.06 מיליון ברצועת עזה.
האישה ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח הכלכלי והחברתי, בשמירה על המשפחה ובחיזוק העמידה הלאומית, תוך נשיאה בנטל הולך וגובר על רקע התנאים החריגים שבהם חי העם הפלסטיני, ותוך ביסוס נוכחות מתמשכת מול האתגרים וחיזוק יסודות הקיום והכבוד.
הרוגות, פצועות, נעדרות ועקורות
לפי נתוני משרד הבריאות, מאז 7 באוקטובר 2023 ידע העם הפלסטיני ברצועת עזה אסון הומניטרי חסר תקדים. עד 4 במרץ 2026 נהרגו ברצועה 72,117 בני אדם, ובהם יותר מ-12,500 נשים. עד 31 בדצמבר 2025 הגיעו לבתי החולים 10,983 הרוגות.
מספר האמהות שנהרגו חצה את רף 9,000, נתון שמשקף פגיעה ישירה בלב המשפחה הפלסטינית ובמרקם החברתי שלה. עוד נהרגו 34 עיתונאיות, נתון הממחיש כי גם נשים בתפקידיהן המקצועיים והתקשורתיים היו יעד לפגיעה.
השלכות המתקפה אינן מסתכמות בכך. נשים וילדים מהווים יותר מ-40% מכלל הפצועים, שמספרם הגיע עד 4 במרץ 2026 ל-171,801. במקביל, 9,500 בני אדם עדיין מוגדרים נעדרים מתחת להריסות, רובם הגדול נשים וילדים שנקברו תחת העיי חורבות. מספר הפגיעות הישירות בנשים מאז תחילת המתקפה מוערך בכ-23,769. רבות מהן נותרו עם מוגבלויות קבועות, מתמודדות עם טראומה נפשית, עקירה חוזרת ונשיאה בנטל הטיפול במשפחותיהן בתנאים קשים.
עוד עולה כי יותר משני מיליון בני אדם נעקרו שוב ושוב בתוך רצועת עזה, ונשים מהוות קרוב למחציתם, בתנאים הומניטריים קשים במיוחד. במקביל, נמשכה מתקפת כוחות הכיבוש גם בגדה המערבית, שם נהרגו 1,121 בני אדם, ובהם 23 נשים, כתוצאה מתקיפות של כוחות הכיבוש ומתנחלים. לפי הנתונים, גם נכון ל-4 במרץ 2026 האישה הפלסטינית נותרת בלב מעגל הפגיעה ומשלמת מחיר כבד במאבק על הקיום והנוכחות.
האסירות בבתי הכלא של הכיבוש: מעצר, עינויים והוצאה להורג איטית
דו"ח של מוסדות לזכויות אסירים מעלה כי בשנת 2025 התרחבו מסעות המעצרים בגדה המערבית, לצד חקירות שטח שהפכו למרכיב מרכזי במציאות היומיומית. במהלך השנה תועדו יותר מ-7,000 מקרי מעצר, ובהם 200 מקרי מעצר של נשים.
נכון ל-19 בפברואר האחרון הוחזקו בבתי הכלא של הכיבוש הישראלי יותר מ-9,300 אסירים ועצורים, בהם 70 אסירות, ובהן שתי ילדות. לפי הדו"ח, כולן נתונות למערכת של התעללות ועינויים שיטתיים.
ברצועת עזה, לעומת זאת, אין מידע מדויק בשל פשע ההיעלמות הכפויה שכוחות הכיבוש ממשיכים לבצע נגד עצורות מן הרצועה.
22,057 אלמנות ועלייה של 50% בשיעור משקי הבית שבראשן נשים
מאז 7 באוקטובר 2023 מתמודדות הנשים ברצועת עזה עם מציאות קשה במיוחד. 22,057 נשים איבדו את בעליהן והפכו לאלמנות, נתון שממחיש את עומק האסון ההומניטרי ואת השלכותיו החברתיות.
הפגיעה האנושית הזאת חוללה שינוי חד במבנה החברתי והכלכלי של הרצועה. שיעור משקי הבית שבראשם נשים עלה מ-12% בתשעת החודשים הראשונים של 2023 לכ-18% בתקופת המתקפה, בין ספטמבר לאוקטובר 2025.
נשים רבות נושאות לבדן בנטל פרנסת המשפחה, בטיפול בילדים ובמילוי החלל שהותיר היעדרו של המפרנס העיקרי, על רקע קריסה כלכלית כוללת. התנאים האלה מציבים אותן מול אתגרים כלכליים, חברתיים ונפשיים מחריפים, בצל אובדן הכנסה, התפוררות רשתות התמיכה והחרפת הפגיעוּת בתנאי מחיה קשים.
רצועת עזה ללא עבודה: כלכלה משותקת ואבטלה מתפשטת בצל המתקפה
שוק העבודה ברצועת עזה מצוי בקריסה כמעט מוחלטת על רקע המתקפה, בתמונה כלכלית שמבליטה פערים עמוקים גם בממד המגדרי. שיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה נותר אמנם ברמה של 17% בין ספטמבר לאוקטובר 2025, בדומה לרמתו ערב המתקפה ברבעון השלישי של 2023, אך יציבות זו מסתירה מציאות של הדרה כפויה כמעט מוחלטת, בהיעדר הזדמנויות עבודה ממשיות.
במקביל, שיעור השתתפות הגברים בכוח העבודה צנח מ-63% ל-31% בעקבות השיתוק שפגע בכלל הפעילות הכלכלית. אולם המכה החריפה ביותר ניכרת בשיעורי האבטלה: 92% בקרב נשים המשתתפות בכוח העבודה, לעומת 81% בקרב גברים.
המשבר פוגע גם באוכלוסיות המשכילות יותר. בקרב צעירים בגילאי 19 עד 29 בעלי תעודת הנדסאי, דיפלומה או תואר אקדמי, הגיע שיעור האבטלה ל-79% — 86% בקרב נשים לעומת 70% בקרב גברים. הנתונים ממחישים את התרחבות הפער המגדרי ואת השחיקה בתשואה להשכלה בקרב צעירות, גם כאשר רמת ההשכלה שלהן גבוהה.
כשהבית הופך להריסות: אסון העקירה ברצועת עזה ובגדה המערבית
ברצועת עזה גרמה המתקפה להרס נרחב: כ-268 אלף יחידות דיור נהרסו כליל, 148 אלף ניזוקו קשות ו-153 אלף ניזוקו חלקית. יותר מ-288 אלף משפחות איבדו את בתיהן.
כ-1.4 מיליון עקורים חיים כיום באלף אתרים, רובם באוהלים בלויים או במרכזי מחסה צפופים ולא בטוחים, ללא פרטיות ובתנאים בסיסיים ירודים. נשים ונערות נושאות בנטל הכבד ביותר במציאות של צפיפות קיצונית והיעדר פרטיות, מצב שמחריף את הסיכון לאלימות ושולל מהן גישה נאותה לשירותי בריאות.
מאז תחילת 2025 כפו כוחות הכיבוש על אלפי תושבים במחנות הפליטים בצפון הגדה המערבית — ג'נין, נור שמס וטול כרם — ובסביבתם, להתפנות בכפייה. הדבר כפה עליהם תנאי חיים קשים והותיר את שאלת החזרה פתוחה. הפעילות הצבאית הפכה מפשיטות מוגבלות למבצעים ממושכים, שהביאו לעקירתם של כ-50 אלף פליטים, לפי הערכות אונר"א.
לפי הנתונים, כ-27.5 אלף פלסטינים נעקרו ממחנות טול כרם ונור שמס ומהאזורים הסמוכים, ורובם התיישבו בעיר טול כרם ובכפריה. עוד כ-21 אלף איש נעקרו ממחנה ג'נין אל מעונות האוניברסיטה האמריקאית, שכונות העיר ו-39 עיירות וכפרים במחוז.
המציאות הזאת אינה רק פוגעת בכבוד האדם. היא הופכת את עצם החיים לאיום קיומי, בעיקר עבור ילדים ונשים, בסביבה שנמחצה תחת אובדן ועקירה מתמשכת.
הקריסה ההרסנית של מערכת הבריאות: שלילת הזכות לחיים ולטיפול רפואי לנשים בעזה
המתקפה הישראלית על רצועת עזה מאז 7 באוקטובר 2023 הובילה לקריסה כמעט מלאה של מערכת הבריאות. כ-94% ממתקני הבריאות נפגעו או נהרסו. התוצאה היא הידרדרות קשה בשירותי רפואת האם והילד, ברפואת החירום ובשירותי הרפואה המומחית, לצד עלייה בשיעורי ההפלות וקושי חמור בגישה לטיפול רפואי לנשים הרות.
בין אוקטובר 2025 לאוקטובר 2026 צפויות כ-37 אלף נשים הרות ומניקות לסבול מתת-תזונה חריף, נתון שמתריע מפני סכנה ממשית לבריאות האמהות והילדים.
תת-תזונה של אמהות מובילה לירידה במשקל הלידה של תינוקות, מגבירה סיכונים בריאותיים לפני הלידה ואחריה, ומסכנת את התפתחות הילדים ואת שלומם.
שיעור תמותת האמהות זינק ל-145 מקרים לכל 100 אלף לידות חי בשנת 2024, לעומת 17.4 בשנת 2022. לפי משרד הבריאות הפלסטיני, בהסתמך על נתוני קרן האוכלוסין של האו"ם, הנתון הזה משקף את קריסת השירותים הרפואיים ואת המחסור בטיפול בטוח לנשים הרות.
בתחום בריאות הנשים, סרטן השד מהווה כ-30% מכלל מקרי הסרטן בקרב נשים ברצועת עזה, בשיעור של 29 מקרים לכל 100 אלף נשים.
נשים נותרו במשך יותר משנתיים ללא שירותי גילוי מוקדם וללא טיפול, בעקבות הרס מרכזי הרפואה הראשונית, יחידות ההדמיה האבחונית והיעדר טיפול קרינתי. לכך מתווספת החרפת תת-התזונה, שמסבכת עוד יותר את מצבן הבריאותי.
שוק העבודה בגדה המערבית: יותר השתתפות, פחות זכויות
נתוני סקר כוח האדם לרבעון הרביעי של 2025 מראים כי רק 19% מן הנשים בגיל העבודה בגדה המערבית משתתפות בכוח העבודה, ושיעור האבטלה בקרבן עומד על 27%.
לעומתן, 72% מן הגברים בגיל העבודה משתתפים בכוח העבודה, ושיעור האבטלה בקרבם מגיע ל-28%. התמונה חמורה במיוחד בקרב צעירים בני 19 עד 29 בעלי דיפלומה ומעלה: שיעור האבטלה בקבוצה זו הגיע ל-38% — 45% בקרב נשים לעומת 28% בקרב גברים. הנתונים משקפים את עומק החסמים המבניים שניצבים בפני צעירות משכילות בבואן להשתלב בשוק העבודה.
הקושי אינו מסתכם רק במציאת עבודה, אלא נוגע גם לאיכות התעסוקה ולהגנה המשפטית בשוק הפרטי. נתוני הרבעון הרביעי של 2025 מראים כי נשים שכירות סובלות מאפליה ברורה בשכר: 31% מהן משתכרות פחות משכר המינימום, 1,880 שקלים, לעומת 10% בלבד מן הגברים.
כ-30% מן הנשים השכירות אינן מועסקות בחוזה עבודה רשמי, ויותר ממחציתן — 53% — אינן נהנות מזכויות בסיסיות כגון חופשת לידה בתשלום או פיצויי פיטורים.
התמונה הזו מציבה את האישה בגדה המערבית בין אבטלה גם לאחר רכישת השכלה לבין תעסוקה שברירית ונצלנית, ומחלישה את יכולתה לעמוד מבחינה כלכלית בתנאים הנוכחיים. הנתונים משקפים את חולשת מנגנוני ההגנה החברתית ואת הפערים העמוקים בצדק השכר לנשים בשוק העבודה.
ייצוג נשים ברשויות המקומיות: בחירות אפריל 2026
לקראת הבחירות לרשויות המקומיות באפריל 2026, בולט הצורך בחיזוק ייצוגן של נשים בשלטון המקומי. שיעור הנשים העומדות בראש רשויות אינו עולה על 1%, בעוד ששיעור חברותיהן במועצות עמד ב-2024 על 21% בגדה המערבית. הנתונים האלה משקפים פער מנהיגותי ברור.
לפי הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה, מערכת הבחירות הקרובה עשויה להיות הזדמנות לחזק את השתתפותן של נשים ולאפשר להן למלא תפקיד פעיל יותר בקבלת ההחלטות ברמה המקומית.
