רמאללה, 4 במרץ 2026 (וואפא) הרשות לענייני נשים השיקה דו"ח ניתוחי שכותרתו "האסירות הפלסטיניות: המציאות, ההפרות והאתגרים", המתמקד במצבן של נשים הכלואות בבתי הכלא של כוחות הכיבוש, על רקע החרפת ההפרות והחמרת תנאי הכליאה.
הדו"ח פורסם במסגרת ציון יום האישה הבינלאומי, כחלק מסדרת דוחות מעקב ותיעוד שמפרסמת הרשות על מצבן של נשים.
שרת הרשות לענייני נשים, מונא אל-ח’לילי, מסרה כי מה שחוות האסירות מהווה הפרה חמורה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ושל אמנות ז’נבה, וסותר את אג’נדת נשים, שלום וביטחון (1325), המדגישה את החובה להגן על נשים בסכסוכים מזוינים. היא הוסיפה כי פגיעה באסירות, לרבות עינויים, הזנחה רפואית ואלימות על רקע מגדרי, היא עבירה המחייבת אחריות בינלאומית ומניעת חסינות.
לפי הדו"ח, מאז 7 באוקטובר 2023 ועד 7 באוקטובר 2025 נרשמו בגדה המערבית, כולל ירושלים, כ־20 אלף מקרי מעצר, מהם 595 נשים. עד אותו תאריך הוחזקו בבתי הכלא של כוחות הכיבוש יותר מ־11,100 אסירים, ובהם 53 אסירות, שתיים מהן מרצועת עזה. הדו"ח מציין כי נמשכת מדיניות של היעלמות כפויה כלפי אסירות מעזה, תוך הימנעות ממסירת מידע מלא על מקומות החזקתן.
הדו"ח מתעד תנאי כליאה קשים, ובהם בידוד, חקירות ממושכות, שלילת ביקורים, הזנחה רפואית מכוונת, הרעבה וצפיפות חריגה. בנוסף מובאות בו עדויות מתועדות על מכות, עינויים, הטרדה מינית ואיומים באונס. עוד צוין כי יש אסירה הרה ואם לשתי ילדות שסובלת ממחסור במענה רפואי, על רקע היעדר שירותים רפואיים מותאמים, מחסור בתרופות חיוניות ועיכובים חוזרים בטיפול.
בדו"ח מודגשת גם מצוקתן של אסירות עם מחלות קשות, ובהן אסירה חולת סרטן, וכן מקרים של אימהות שנעצרו עם בנותיהן ושתי אחיות שנעצרו יחד. לפי הדו"ח, מקרים אלה ממחישים את הממדים האנושיים והחברתיים המורכבים של סוגיית האסירות, במיוחד נוכח מדיניות של בידוד, מעצר בית והיעלמות כפויה.
הרשות ציינה כי היא פועלת בכמה מסלולים, ובהם שילוב סעיף ייעודי לאסירות במסגרת "הדור השלישי" של תוכנית נשים, שלום וביטחון, והשקת חלון "אלימות הכיבוש" במסגרת המצפה הלאומי לאלימות מבוססת מגדר, לתיעוד ההפרות לפי מתודולוגיות משפטיות התואמות את אמנת רומא ואמנות ז’נבה.
הדו"ח נחתם בשורת המלצות, ובהן קריאה להקים ועדת חקירה בינלאומית עצמאית לבדיקת מצב האסירות, להבטיח גישה בלתי מוגבלת של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום למתקני הכליאה, להפעיל את מנגנוני האו"ם הרלוונטיים, ולהתנות כל שיתוף פעולה בינלאומי במידת עמידת כוחות הכיבוש במשפט ההומניטרי הבינלאומי ובמתן הגנה מיידית לאסירות.
