רמאללה, 23 בפברואר 2026 (וואפא): שורת מדינות וארגונים אזוריים פרסמו היום גינוי חריף לסדרת החלטות ישראליות אחרונות, שלדבריהן מרחיבות “בהיקפים רחבי־היקף” את השליטה הישראלית הבלתי חוקית בגדה המערבית ומאיצות את מדיניות ההתנחלות. על ההצהרה חתמו שרי החוץ של מדינת פלסטין, ערב הסעודית, ברזיל, צרפת, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אינדונזיה, אירלנד, מצרים, ירדן, לוקסמבורג, נורווגיה, פורטוגל, קטר, סלובניה, ספרד, שוודיה וטורקיה, לצד מזכ”לי הליגה הערבית וארגון שיתוף הפעולה האיסלאמי.

לפי ההצהרה, ההחלטות כוללות שורה של צעדים “משני מציאות”: מסיווג מחדש של אדמות פלסטיניות כ“אדמות מדינה” ישראליות, דרך האצה של פעילות התנחלותית בלתי חוקית, ועד חיזוק “העמקת הממשל” הישראלי בגדה. החותמים הגדירו את ההתנחלויות ואת המדיניות שנועדה לחזקן כהפרה בוטה של המשפט הבינלאומי, לרבות החלטות רלוונטיות של מועצת הביטחון וחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק משנת 2024.

בלב הגינוי עומדת הטענה שמדובר לא בעוד גל החלטות טכניות, אלא במסלול סדור שנועד לקבע שינוי בלתי הפיך בשטח. “אלה צעדים שמטרתם לשנות את המציאות על הקרקע ולהתקדם לעבר סיפוח בפועל שאינו מתקבל על הדעת”, נאמר. החותמים הוסיפו כי המהלך הזה אינו נשאר בתוך גבולות הגדה, אלא חותר תחת מאמצים אזוריים לייצוב המצב, ובכלל זה תוכנית “20 הנקודות” ביחס לעזה, ופוגע בכל אופק ממשי ל“השתלבות אזורית”.

בהצהרה הודגש כי הדברים נאמרים על רקע האצה “חסרת תקדים” במדיניות ההתנחלות, ובכלל זה אישור פרויקט E1 ופרסום המכרזים שלו. לפי הנוסח, מדובר ב“התקפה ישירה ומכוונת” על יסודות הקמת המדינה הפלסטינית ועל היתכנות פתרון שתי המדינות, משום שהפרויקט מצמצם עוד יותר את הרצף הטריטוריאלי הנדרש למדינה כזו.

שרי החוץ והמזכ"לים קראו לממשלת ישראל לסגת מן ההחלטות “מיידית”, לכבד את התחייבויותיה הבינלאומיות ולהימנע מכל פעולה שעלולה ליצור שינוי קבוע במעמד המשפטי והמינהלי של האדמה הפלסטינית הכבושה. הם חזרו והדגישו את התנגדותם לכל צעד שנועד לשנות את ההרכב הדמוגרפי, האופי והמעמד המשפטי של האדמה הפלסטינית הכבושה מאז 1967, לרבות ירושלים המזרחית, והבהירו כי הם דוחים כל צורה של סיפוח.

על רקע ההסלמה בגדה המערבית, החותמים קראו גם לשים קץ לאלימות מתנחלים נגד פלסטינים, וציינו במפורש את הצורך בהעמדת האחראים לדין. לצד זאת הם הודיעו על כוונה לנקוט “צעדים מוחשיים”, בהתאם למשפט הבינלאומי, כדי להתמודד עם התרחבות ההתנחלויות הבלתי חוקיות ועם מדיניות ואיומים של עקירה כפויה וסיפוח.

לקראת חודש רמדאן הדגישו החותמים את הצורך לשמור על הסטטוס קוו ההיסטורי והמשפטי בירושלים ובמקומות הקדושים, תוך הכרה בתפקיד המיוחד של האפוטרופסות ההאשמית. הם גינו “הפרות חוזרות” של הסטטוס קוו בירושלים, שלדבריהם מהוות איום על היציבות האזורית.

בהיבט הכלכלי קראו החותמים לשחרר לאלתר את כספי המסים המעוכבים המגיעים לרשות הפלסטינית, והדגישו כי על ההעברה להתבצע בהתאם לפרוטוקול פריז, משום שמדובר בהכנסות חיוניות למימון שירותים בסיסיים לתושבים בעזה ובגדה.

בסיום ההצהרה חזרו החותמים והדגישו את מחויבותם להשגת שלום צודק, כולל ומתמשך על בסיס פתרון שתי המדינות וקווי 4 ביוני 1967, בהתאם ליוזמת השלום הערבית ולהחלטות האו"ם. עוד צוטט: “כפי שנאמר בהצהרת ניו יורק, סיום הסכסוך הישראלי־פלסטיני הוא הכרח להשגת שלום, יציבות והשתלבות אזורית. דו־קיום בין עמי ומדינות האזור לא יוכל להתממש אלא באמצעות הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, ריבונית ודמוקרטית”.