אל-בירה, 29 בינואר 2026 (וואפא) הרשות לאיכות הסביבה מסרה כי כוחות הכיבוש והמתנחלים ביצעו 685 הפרות סביבתיות בגדה המערבית במהלך שנת 2025, במסגרת פגיעות שיטתיות במשאבים הטבעיים, שגרמו לנזקים חמורים למקורות המים, לשטחים חקלאיים, למגוון הביולוגי ולמשק החי.

בדו"ח השנתי שפרסמה היום, חמישי, ציינה הרשות כי ההפרות שתועדו בין 1 בינואר ל־31 בדצמבר 2025 משתלבות במדיניות מתמשכת שמטרתה לשחוק את המשאבים הטבעיים הפלסטיניים ולכפות מציאות סביבתית וכלכלית כפויה, תוך הפרה בוטה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ושל אמנות בינלאומיות רלוונטיות.

על פי הדו"ח, ההפרות התפרסו על כמה תחומים סביבתיים מרכזיים, ובראשם הפגיעה במקורות המים. במהלך השנה תועדו 57 תקיפות של בארות מים, שכללו הריסה, סתימה, השתלטות והשחתה, וכן 32 פגיעות ברשתות מים. צעדים אלה הובילו לשלילת גישתם של אלפי תושבים למים בטוחים והשפיעו ישירות על החקלאות ועל הביטחון התזונתי.

עוד עולה מהדו"ח כי מחוזות חברון, בית לחם, טובאס והבקעה הצפונית, שכם, רמאללה ואל-בירה היו מהאזורים שנפגעו ביותר. באזורים אלה ביצעו כוחות הכיבוש והמתנחלים פגיעות נרחבות שכללו הרס בארות, ריקון מאגרי מים, חיתוך קווי הולכה ומניעת גישת תושבים למקורות מים, בעיקר באזורי הבקעה ומסאפר יטא.

בתחום הביוב תועדו 17 הפרות, שהתבטאו בהזרמה של שפכים בלתי מטופלים מההתנחלויות אל ואדיות ואל אדמות חקלאיות פלסטיניות, בעיקר במחוזות קלקיליה, סלפית, בית לחם, חברון ויריחו. פעולות אלה גרמו לזיהום קרקעות ומי תהום ולהתפשטות מפגעים תברואתיים המסכנים את בריאות הציבור.

הדו"ח תיעד גם 158 פגיעות באדמות חקלאיות, לרבות עבודות יישור, הצתות, סלילת דרכים להתנחלויות, הקמת מאחזים חדשים והחרמת שטחים נרחבים. פגיעות אלה הובילו להרס כיסוי הצומח, להידרדרות הקרקע, לפגיעה בפרנסת החקלאים ולדחיקתם הכפויה מאדמותיהם.

בנוסף נרשמו 168 פגיעות בכיסוי הצמחי, שכללו עקירה והצתה של אלפי עצים מניבי פרי ובראשם עצי זית, לצד רעיית יתר וחסימת דרכים חקלאיות. צעדים אלה הסבו נזק חמור למגוון הביולוגי ולמערכות האקולוגיות המקומיות.

בתחום משק החי תועדו 57 הפרות, ובהן הריסת דירי צאן, גניבה והרג של בעלי חיים ומניעת גישת רועים לשטחי מרעה טבעיים, בעיקר באזורי הבקעה ומסאפר יטא. צעדים אלה תרמו להפרת האיזון האקולוגי ולירידה בייצור החקלאי.

מעבר להיקף ההפרות שתועדו, מצביע הדו"ח על דפוס של פגיעות חמורות ואיכותיות החורגות מאירועים נקודתיים, ומשקפות מדיניות שיטתית של כוחות הכיבוש והמתנחלים כלפי הסביבה הפלסטינית ומשאביה.

בין ההפרות הבולטות נמנה היעד הישיר של מקורות מים, לרבות תיעוד מקרים חסרי תקדים של סתימת בארות בבטון, זיהום בארות בחומרים שמקורם אינו ידוע, השתלטות על מעיינות טבעיים והעברתם לשימוש מתנחלים, או מניעת גישת פלסטינים אליהם. צעדים אלה מהווים פגיעה ישירה בזכות למים ואיום ממשי על הביטחון המימי הפלסטיני.

הדו"ח תיעד גם פגיעות לא שגרתיות, ובהן השחתה וגניבה של מערכות אנרגיה סולארית באזורים שונים, מה שמעיד על פגיעה מכוונת באמצעי החוסן הסביבתי והכלכלי של הקהילות הפלסטיניות.

עוד נרשמה הזרמה מכוונת ומתמשכת של שפכים בלתי מטופלים מההתנחלויות אל ואדיות ואל אדמות חקלאיות, בעיקר במחוזות קלקיליה, סלפית, בית לחם, חברון ויריחו. צעדים אלה גרמו לזיהום ממושך של הקרקע ומי התהום ולהפיכת אזורים נרחבים למוקדי זיהום ומפגעים בריאותיים.

הדו"ח מציין כי חלק ניכר מההפרות קשור ישירות להתרחבות ההתנחלותית, באמצעות סלילת דרכים חדשות, הקמת מאחזים בלב אדמות חקלאיות ומרעה, גידור שטחים נרחבים, מניעת גישת תושבים אליהם, השתלטות עליהם והרס הסביבה הטבעית, תוך פגיעה באורחות החיים המסורתיים של האוכלוסייה.

לסיכום קבעה הרשות כי פרקטיקות אלה נכללות בסעיף 7 לאמנת רומא, ומהוות חלק מפשעי “גירוש והעברה כפויה” ו“רדיפה ואפרטהייד”, שכן באמצעות הרס הסביבה והתשתיות מבקש הכיבוש להפוך ערים, כפרים ומחנות פלסטיניים לבלתי ראויים למחיה, כדי לכפות על תושביהם עקירה כפויה.

הרשות לאיכות הסביבה הדגישה כי מדובר בפשע סביבתי מלא, ובהפרה חמורה של זכות העם הפלסטיני לריבונות על משאביו הטבעיים ולסביבה בריאה, זכות המעוגנת במשפט הבינלאומי ובהחלטות האו"ם. היא קראה לקהילה הבינלאומית ולארגוני זכויות אדם וסביבה לשאת באחריותם המשפטית והמוסרית, לפעול לעצירת ההפרות, להעמיד את מדינת הכיבוש לדין בגין פשעיה נגד הסביבה הפלסטינית, ולספק הגנה בינלאומית למשאבים הטבעיים בשטח הפלסטיני.