ניו יורק, 28 בינואר 2026 (וואפא) מועצת הביטחון של האו״ם קיימה היום, יום רביעי, את ישיבתה החודשית שעסקה במצב במזרח התיכון, ובה גם הסוגיה הפלסטינית.

את הישיבה פתח נציג סומליה הקבוע באו״ם ויו״ר מועצת הביטחון לחודש הנוכחי, אבו בכר זאהר עות׳מאן.

סגן מתאם האו״ם המיוחד לתהליך השלום במזרח התיכון, ראמז אלאכברוב, אמר כי קיימת “הזדמנות ונקודת מפנה אפשרית” ברצועת עזה לקראת עתיד טוב יותר, אך הדגיש כי במקביל הגדה המערבית ממשיכה להידרדר. לדבריו, ההכרזה על השלב השני של התוכנית המקיפה בת 20 הנקודות שהציג נשיא ארה״ב דונלד טראמפ היא צעד מכריע לביסוס הפסקת האש בעזה, לצד הקמת “מועצת השלום”, “הוועדה הלאומית לניהול עזה” ו”משרד הנציג העליון לעזה”.

אלאכברוב ציין את חשיבות המפגש שקיים בקהיר כדי לבחון את התמיכה המיטבית שהאו״ם יכול להעמיד, לצורך אספקת שירותים ציבוריים בסיסיים, הקלת הסיוע ההומניטרי והנחת יסודות לשיקום עזה, והוסיף כי תושבי הרצועה זקוקים לסיוע הומניטרי. לדבריו, מדובר במשימה רחבה שמחייבת תיאום מלא בין כל הצדדים, בהתחשב במערכות וביכולות הקיימות. הוא הדגיש כי יישום השלב השני בתוכנית להפסקת האש הוא קריטי ויחייב “מחויבות קולקטיבית ונחושה”.

בהתייחס לגדה המערבית, אלאכברוב דיבר על המתקפה הישראלית “רחבת ההיקף”, הרחבת ההתנחלויות, אלימות מתנחלים, הריסות ומעצרים המוניים. הוא הצביע גם על “הסלמה חדה” בלחצים נגד אונר״א, בניסיון להביא להפסקת פעילותה בשטח הפלסטיני הכבוש.

נציג פלסטין הקבוע באו״ם, השר ריאד מנסור, אמר כי מאז הפסקת האש בעזה, בהתאם לתוכנית שהציג טראמפ, נהרגו לפחות 500 פלסטינים וההרס נמשך. הוא אמר כי הצד הפלסטיני תומך בתוכנית השלום משום שסיפקה מסלול מיידי להפסקת ההרג, הסבל, הרעב והאסון ההומניטרי חסר התקדים בעזה. מנסור הדגיש את הצורך ביישום מלא של התחייבויות השלב הראשון, ובראשן הפסקה מיידית של ההרג והבטחת גישה הומניטרית בלתי מוגבלת בכל רחבי עזה.

מנסור בירך על השלמת שחרור כל החטופים הישראלים, ושאל על “אין ספור משפחות פלסטיניות” שאיבדו את יקיריהן, ועל אלפי גופות שנותרו קבורות מתחת להריסות, שטרם נמצאו, זוהו או נקברו כראוי. לדבריו, המשך הפסקת האש והצלחתה מחייבים שכוחות הכיבוש יחדלו מלכפות את חזונם לעתיד עזה ויבצעו נסיגה מלאה מהרצועה. הוא התריע מפני “הסלמה ישראלית מסוכנת” נגד ערים, כפרים ומחנות פליטים בגדה, וציין כי למרות הכול “עדיין קיימת הזדמנות לשלום”. הוא הוסיף כי אין לנקוט צעדים מנהליים או משפטיים, ואף “בלתי חוקיים”, שמעמיקים את הפילוג ואת הכיבוש במקום לשים להם קץ, והדגיש נכונות לעבוד עם ארה״ב ועם שותפים אזוריים ובינלאומיים כדי להבטיח כיבוד הפסקת האש בהתאם למשפט הבינלאומי.

נציג צרפת הקבוע באו״ם, ז׳רום בונאפו, קרא להסרת כל המכשולים בפני כניסת סיוע הומניטרי לעזה. הוא מנה ארבעה “חסמים”, בהם ביטול רישומן של עשרות ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, הגברת הלחצים על אונר״א, הגבלות נרחבות על סחורות והמשך סגירת חלק מהמעברים. הוא הדגיש כי הוועדה הלאומית לניהול עזה היא רכיב מרכזי בבעלות הפלסטינית על השלב החדש. בונאפו גם הזהיר כי המצב בגדה ממשיך להתדרדר, וציין כי צרפת מגנה את מתקפת המתנחלים מ־17 בינואר ממזרח לרמאללה, שבמהלכה הותקפו תושבים ומתנדבים זרים, בהם גם אזרח צרפתי.

סגן נציג בריטניה הקבוע באו״ם, ג׳יימס קאריוקי, קרא להאיץ את יישום השלב השני של התוכנית בעזה, כולל נסיגת הכוחות הישראליים. הוא דרש צעדים דחופים מול מה שתיאר כמצב הומניטרי קטסטרופלי, והצביע על מקרי מוות של תינוקות עקב היפותרמיה. לדבריו, יש לפתוח את כל המעברים כדי לאפשר כניסה רחבה של סיוע מציל חיים. קאריוקי גינה גם את “התקיפות הישראליות” נגד מתקני אונר״א ואת ההגבלות על ארגוני סיוע, והדגיש כי אונר״א היא עמוד השדרה של המענה ההומניטרי, ובלעדיה צפוי סבל נוסף.

שגריר רוסיה באו״ם, וסילי נבנזיה, אמר כי ההתפתחויות האחרונות בעזה מעוררות “אופטימיות זהירה”, אך הדגיש כי הצלחת התוכנית תלויה בכיבוד מלא של העם הפלסטיני. הוא תיאר את העקירה הכפויה של תושבי עזה כ”בלתי קבילה” יהיו התירוצים אשר יהיו. לדבריו, אין עוד לישראל “שום הצדקה” לעיכוב נוסף במילוי התחייבויותיה ההומניטריות, כפי שמופיעות בסעיפים 7 ו־8 של התוכנית, וכן בהחלטה 2803. נבּנזיה ציין כי מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו 309 מעובדי אונר״א, וקרא לחקירה “ניטרלית” שתביא את האחראים לדין.

שגריר סין באו״ם, פו צונג, אמר כי התקיפות הצבאיות בעזה נמשכות גם אחרי יותר משלושה חודשים מהגעה להסכם הפסקת אש, ומספר הנפגעים האזרחים ממשיך לעלות. הוא הוסיף כי הגדה נותרה מתוחה, וכי רשות הכיבוש ממשיכה להרחיב התנחלויות ולהעלים עין מאלימות מתנחלים. פו קרא לישראל לציית במלואה להסכם הפסקת האש ולפעול להפסקת אש כוללת ומתמשכת בעזה, וכן להפסיק מיד את פעילות ההתנחלות ולרסן את אלימות המתנחלים. הוא הדגיש את הצורך בהקלת סבל האזרחים ובהבטחת כניסת סיוע הומניטרי ללא מכשולים, וקרא לישראל לעמוד בהתחייבויותיה לפי הדין ההומניטרי הבינלאומי, להקל על מעבר סיוע דרך המעברים ולהפסיק את הלחצים על סוכנויות סיוע. הוא הביע דאגה מהרס מבני אונר״א בירושלים המזרחית ומהצתתם, ואמר כי על ישראל מוטלת האחריות להבטיח את הזכויות והחסינויות של אונר״א ופעילותה.

שגריר פקיסטן, עאסם אפתיח׳אר אחמד, אמר כי אי פתרון הסוגיה הפלסטינית עומד בלב חוסר היציבות במזרח התיכון, וכי עשרות שנים של כיבוש הובילו לשלילת רכוש, דיכוי ושלילת זכות ההגדרה העצמית. הוא בירך על צעדים שננקטו לפי החלטה 2803, ובהם הקמת הסדרים מעבריים ומועצת השלום, שנועדו לבסס את הפסקת האש, להבטיח הפסקת מלחמה מתמשכת ולאפשר התאוששות ושיקום. לדבריו, פקיסטן הצטרפה למועצת השלום כתמיכה במנדט שלה וכביטוי למחויבות לפעול לשלום צודק על בסיס זכות ההגדרה העצמית והקמת מדינה פלסטינית בהתאם למשפט הבינלאומי.

יו״ר מועצת הביטחון, שגריר סומליה אבו בכר זאהר עות׳מאן, אמר בנאום “בשם מדינתו” כי הוא מגנה צעדים שנועדו להכיר בקבוצה בדלנית בצפון־מערב סומליה כישות עצמאית, וכן תוכניות ליישוב מחדש בכפייה של פלסטינים באזור בתוך סומליה. לדבריו, צעדים כאלה פוגעים ישירות בריבונותה, אחדותה ושלמותה הטריטוריאלית של סומליה. הוא הזהיר מפני ניסיון לכפות מציאות פוליטית חדשה באפריקה, ואמר שכל תוכנית שמוכתבת מבחוץ ליישוב מחדש או לשינוי גבולות רק תעמיק עוולות ועלולה להרחיב את הסכסוך.

נציג בחריין הקבוע באו״ם, ג׳מאל פארס א־רוואיעי, בירך על ההכרזה על תחילת השלב השני של “הסכם הפסקת האש” בעזה בחסות טראמפ, ועל הקמת הוועדה הלאומית הפלסטינית לניהול הרצועה. הוא אמר כי בחריין מאמינה כי באזור צריך לגבור שיח של שלום ותקווה, וקישר את הדיון לציון היום הבינלאומי לדו־קיום בשלום, שיוזמתו מיוחסת לבחריין. הוא ציין כי חתימת בחריין על אמנת מועצת השלום בדאבוס נועדה לחזק את הדחיפה ליישום מלא של התוכנית, והביע הערכה למאמצי ארה״ב לעצירת המלחמה ולקידום שלום מתמשך.

שגריר ירדן וליד עביידאת, שדיבר בשם הקבוצה הערבית, אמר כי חיוני שישראל תעמוד במלוא ההתחייבויות להסכם הפסקת האש שהושג באוקטובר, וקרא לעצירת ההפרות וליישום כל שלבי ההסכם וסעיפיו. הוא הדגיש את החשיבות בהתקדמות לשלב השני ובהמשך יישום התוכנית שהציג טראמפ והחלטה 2803, וכן את הצורך להתחיל בשלב התאוששות מוקדמת ושיקום ברחבי עזה. לדבריו, עתיד הרצועה צריך להישען על אחדותה עם הגדה ותחת אחריות הרשות הלאומית הפלסטינית. הוא ציין כי הקמת מועצת השלום והוועדה הלאומית לניהול עזה עשויות לבסס את הפסקת האש ולפתוח “אופק פוליטי אמיתי” להקמת מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית.

סגן נציג אינדונזיה הקבוע באו״ם, הארי פראבואו, הביע צער על המשך האלימות בעזה ובגדה, כולל ירושלים המזרחית, ואמר כי “אלימות מייצרת רק עוד אלימות”. הוא ציין כי הצטרפות אינדונזיה למועצת השלום נובעת ממחויבותה לשימור פתרון שתי המדינות בהתאם להחלטה 2803 (2025), וקרא למועצת הביטחון למלא תפקיד מוביל באמצעות מעקב מתמשך אחר ההתחייבויות. הוא הדגיש כי הגנה על אזרחים, הפסקת אלימות והבטחת כניסת סיוע ללא מכשולים הם תנאים בסיסיים ליצירת אופק פוליטי אמין.