רמאללה, 4 בינואר 2026 (וואפא) – רשות ענייני האסירים והמשוחררים מסרה כי כוחות הכיבוש ממשיכים להחריף את השימוש בשיטות התעללות קשות נגד אסירים, וכי רבים מהם עוברים בעת מעצרם “סוגים שונים של עינויים פיזיים ונפשיים”, לצד מכות, קללות והשפלות.

לפי הרשות, הדברים עולים מעדויות שמסרו אסירים לעורכת הדין מטעמה, שביקרה אצל חלק מהם ותיעדה תיאורים מפורטים של האלימות שננקטה כלפיהם בזמן המעצר והחקירה. בין העדים: מוחמד אבו זינה (31), ממחנה הפליטים ג׳נין, המרצה עונש מאסר של שש שנים. לפי הרשות, כוחות הכיבוש פרצו למקום עבודתו – מאפייה בעיירה קבאטיה – כיסו את עיניו, כבלו את ידיו והעבירו אותו למחנה דותאן, ומשם למרכז החקירות אל־ג׳למה. אבו זינה הוחזק במתקן במשך חודשיים, ובמהלכם, לפי עדותו, הוכה והושפל “באופן מתמשך” בידי החוקרים.

בעדות שהעבירה הרשות נמסר כי תנאי הכליאה בתאי החקירה היו “קשים מאוד”: לדבריו לא היה עם מי לדבר, לא היה חלון, הוא לא ידע מה השעה ולא ראה את השמש במשך כל התקופה. הוא תיאר את האוכל כגרוע מבחינת האיכות והכמות, ואת השימוש במקלחת כמוגבל לפעם ביום בלבד, ובימים מסוימים – לדבריו – נאסר עליו להתקלח כלל. עוד צוין כי שער ראשו גולח עד אפס, פעולה שהוגדרה על ידו “סוג של עינוי נפשי”. הרשות מסרה כי לאחר תקופת החקירה הועבר אבו זינה לכלא מגידו ולאחר מכן למתקן גלבוע.

עדות נוספת שנמסרה לרשות היא של מוחמד אבו נעים (22), מהעיירה מסליה שבאזור ג׳נין, הנתון למעצר מנהלי למשך שישה חודשים. לפי הרשות, כוחות הכיבוש פשטו על ביתו סמוך לשעה אחת אחר חצות, פוצצו את הדלת, כיסו את עיניו, כבלו את ידיו והכניסו אותו לג׳יפ צבאי. הוא הועבר למרכז החקירות אל־ג׳למה, ולמחרת – למחנה סאלם, שם הוחזק במרכז החקירות “מנשה” במשך 45 ימים. לאחר מכן, נמסר, הועבר לכלא מגידו, שם הותקף במכות ובקללות, ולבסוף הועבר גם הוא למתקן גלבוע.

ברשות ציינו כי אבו נעים סובל ממחלת סקביאס ומירידה במשקל, וכי מצבו הבריאותי מוסיף לדאגה באשר לתנאי החזקתו וליחס שקיבל במהלך המעצר והחקירה.