יועץ התקשורת של סוכנות האו״ם לפליטים פלסטינים (אונר״א), עדנאן אבו חסנה, קרא היום כי התמיכה הבינלאומית הרחבה והגיבוי המדיני שהסוכנות מקבלת חייבים להתבטא בסיוע ממשי בשטח, באמצעות חיזוק פעילותה והבטחת מימונה.
בשיחה עם וואפא אמר אבו חסנה כי ההחלטה לחדש את המנדט של אונר״א, בעיצומם של התקפות ופעולות מצור על האוכלוסייה הפלסטינית, מהווה מסר תמיכה ברור למיליוני הפליטים, ומבטאת את עמדת הקהילה הבינלאומית על זכויותיהם ואת סירובה לכל ניסיון לבטל את מאבקם הצודק. לדבריו, ההצבעה של 151 מדינות בעד חידוש המנדט היא הצהרה חד-משמעית כי "הקהילה הבינלאומית סומכת על עבודתנו ועל השירותים שאנחנו מחויבים לספק ועדיין מספקים", וכי תמיכה זו מהווה דחיפה מורלית משמעותית להמשך הפעילות.
אבו חסנה הדגיש כי תקציב אונר״א מבוסס ב־95% על תרומות וולונטריות, שכן אין חוק המחייב מדינות לממן את פעילותה. לדבריו, הסוכנות ניצבת בפני גירעון של כ־200 מיליון דולר עד חודש מארס, הדרושים להמשך השירותים ולתשלום משכורות. הוא ציין כי מתקיימים מאמצים אינטנסיביים להשגת מימון, כולל גיוון מקורות ההכנסה, והביע תקווה לפריצת דרך בקרוב. לדבריו, כל המדינות חידשו את תמיכתן, למעט ארצות הברית שהפסיקה את העברת 360 מיליון הדולר לסוכנות.
הוא הוסיף כי היקף עבודתה של אונר״א גדל בהתאם לעלייה במספר הפליטים ולהתרחבות אזורי המשבר, בהם עזה וסוריה. בשל כך גדלו ההוצאות והעומס המוטל על הסוכנות, המשמשת "צינור חיים" עבור הפליטים ופועלת בעזה כמעט לבדה תחת עומס אדיר ומגבלות ישראליות מכוונות.
אבו חסנה מסר כי למרות ההרס הנרחב והקשיים התפעוליים, אונר״א הצליחה להשיב חלק מהשירותים בעזה: כ־300 אלף תלמידים חזרו ללמוד, 50 אלף מהם בלמידה פרונטלית והשאר מרחוק. בנוסף, נפתחו מרפאות חדשות שהעניקו טיפול ליותר מ־15 אלף מטופלים, והחלה חלוקת מים לאזורי העקורים.
בעניין הסיוע ההומניטרי אמר אבו חסנה כי ישראל ממשיכה למנוע כניסתן של 6,000 משאיות סיוע – מזון, אוהלים, שמיכות וציוד חירום – המספיקות לשלושה חודשי אספקה לתושבי הרצועה, אף שחלפו כמעט חודשיים מאז הסכם הפסקת האש. לדבריו, ישראל מונעת גם הכנסת יריעות פלסטיק בכמות המספיקה למיליון בני אדם. אילו הותרה כניסתן, הן היו משנות באופן משמעותי את מצבם של העקורים, במיוחד בתקופת החורף, כאשר רבים חיים באוהלים מרופטים או תחת כיסויי פלסטיק מאולתרים לצד בתיהם ההרוסים.
עוד הוסיף כי ארגונים הפועלים בעזה מצליחים לעתים להכניס משאיות סיוע אך מעבירים אותן ישירות לאונר״א, מאחר שאין ברשותם יכולת לבצע חלוקה. לדבריו, לאונר״א 12 אלף עובדים בשטח ויכולות לוגיסטיות המאפשרות לה להעביר אלפי טונות של ציוד לכל נקודה ברצועה – וישראל מודעת לכך היטב. הוא הדגיש כי בשלב זה העדיפות אינה שיקום אלא הבטחת מחסה חירום, אספקת צרכים בסיסיים וכניסה יומית של מאות משאיות עם כלל פריטי הסיוע הנדרשים להצלת חיים.
אבו חסנה ציין כי אונר״א מצויה תחת מתקפה לא רק בעזה אלא גם בגדה ובירושלים. הסוכנות מפעילה יותר מ־100 בתי ספר וקליניקות ברחבי הגדה, למעט אזורים בצפון שבהם נרשמו לאחרונה הרס רחב וגל עקירה של כ־32 אלף פלסטינים.
בירושלים, לדבריו, כוחות הכיבוש ממשיכים להגביל את פעילות הסוכנות, לרבות סגירת שש מבתי הספר שלה בעבר ואיומים חוזרים בניתוק מים וחשמל ממבני אונר״א בעיר.
