נשיא מדינת פלסטין, מחמוד עבאס, קבע כי רצועת עזה היא חלק בלתי נפרד ממדינת פלסטין וכי איחודה מחדש עם הגדה המערבית וירושלים המזרחית הוא זכות קבועה שאינה פתוחה למשא ומתן. לדבריו, כל ההסדרים בתקופת המעבר חייבים להתיישב עם זכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית ועם שלמותו הטריטוריאלית.

את הדברים מסר עבאס במסר מיוחד לרגל היום הבינלאומי לסולידריות עם העם הפלסטיני. את הנאום הקריא בשמו נציג פלסטין באו״ם, ריאד מנסור, בניו יורק.

הנשיא עבאס אמר כי העם הפלסטיני ממשיך להתמודד עם השלכות ״מלחמת ההשמדה״ ברצועת עזה ועם הפרות מתמשכות בגדה המערבית, כולל בירושלים המזרחית, לנוכח המשך המדיניות הישראלית המבוססת לדבריו על התרחבות, סיפוח והתנחלות. הוא הדגיש כי אלימות מתנחלים, המבוצעת תחת הגנת כוחות הכיבוש, גורמת לפגיעה חמורה בזכויות אדם ובמצב ההומניטרי.

לדבריו, ״שלום צודק המבוסס על המשפט הבינלאומי הפך לצורך אזורי ובינלאומי. הדרך היחידה להשיגו היא סיום מלא של הכיבוש ומימוש עצמאותה של מדינת פלסטין״.

הנשיא ציין כי המערכת הבינלאומית מפגינה ״מומנטום גובר״ לתמיכה בהכרה במדינת פלסטין ובסיומו של הכיבוש, בהתאם לחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק.

בנאומו הרחיב הנשיא עבאס על ההתרחשויות המדיניות בחודשים האחרונים, וציין את ״הדינמיקה שהובילה יוזמת הוועדה הערבית–האסלאמית בראשות ערב הסעודית״, ואת שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי ונורווגיה ליצירת מסגרת בינלאומית חדשה לקידום פתרון שתי המדינות. הוא הדגיש את כינוס הוועידה הבינלאומית לפתרון הסכסוך ביולי (ברמת שרי החוץ) ובספטמבר (ברמת ראשי המדינות), בראשות ערב הסעודית וצרפת, ואת אימוץ הצהרת ניו יורק, הכוללת ״צעדים בלתי הפיכים״ לקראת הקמת מדינה פלסטינית עצמאית.

הנשיא עבאס ציין לשבח את ההכרות החדשות במדינת פלסטין מצד צרפת, בריטניה, אוסטרליה, קנדה, פורטוגל, בלגיה, לוקסמבורג, מלטה, מונקו, אנדורה וסן מרינו, והזכיר גם את המדינות שהכירו מוקדם יותר – ספרד, אירלנד, נורווגיה, סלובניה, ארמניה ומדינות הקריביים. בכך, לדבריו, מספר המדינות המוכרות במדינת פלסטין עלה ל־160.

הוא קרא למדינות שטרם הכירו במדינת פלסטין לעשות זאת, והדגיש כי ״פלסטין הכירה בישראל כבר ב־1993״.

עבאס הודה למדינות ולארגונים הבינלאומיים שפועלים להפסקת הלחימה, לעצירת מדיניות ההתנחלויות והסיפוח ולשיפור המצב ההומניטרי בעזה. הוא ציין במיוחד את תפקידה של אלג'יריה במועצת הביטחון ואת עבודתם של עובדי האו״ם, בראשם אונר״א, שנפגעו במהלך פעילות הומניטרית.

בהתייחסו ליוזמות המדיניות האחרונות, עבאס הדגיש את תמיכת פלסטין ב״מאמצי התיווך״ של מצרים, קטר, טורקיה וארה״ב להפסקת אש בעזה ולשחרור ״בני ערובה ומוחזקים״. הוא בירך על תוכנית השלום שהציג נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, שאושרה בהחלטה 2803 של מועצת הביטחון, וקרא לנסיגה ישראלית מלאה מרצועת עזה, לשיקום הרצועה ולהעברת האחריות המינהלית והביטחונית המלאה לרשות הפלסטינית.

הנשיא שב והדגיש כי ״עזה היא חלק בלתי נפרד ממדינת פלסטין״ וכי כל מבנה שלטוני חייב להתכנס לעיקרון: מדינה אחת, ממשלה אחת, חוק אחד ונשק אחד.

בהמשך נאומו תקף עבאס את ממשלת ישראל על הצהרות בכירים המעודדות ״גזענות, דיכוי ושנאה״, ודוחה במפורש את פתרון שתי המדינות. לדבריו, פעולות ההתנחלות, אלימות מתנחלים, החרמות כספים פלסטיניים, הריסת בתים, השתלטות על אדמות וחנק הכלכלה הפלסטינית הן ״צעדים חד־צדדיים בלתי חוקיים״ שמחייבים התערבות בינלאומית.

הנשיא עבאס הודה למיליוני האנשים שיצאו להפגנות ברחבי העולם בדרישה לעצור את המלחמה בעזה.

בסיום אמר כי פלסטין מחויבת לרפורמות שנועדו לבסס מדינה ״חופשית, עצמאית ודמוקרטית״. הוא שב על העמדה שלפיה הדרך היחידה לשלום היא סיום הכיבוש, הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 1967 שבירתה ירושלים המזרחית, פתרון מוסכם של סוגיית הפליטים בהתאם להחלטה 194, הפסקת כל הצעדים החד־צדדיים והענקת חברות מלאה לפלסטין באו״ם.

״עמידתכם על זכויותיכם הבלתי ניתנות לשלילה״, אמר הנשיא עבאס לציבור הפלסטיני, ״היא יסוד המשך מאבקכם הצודק. הדרך לחירות קרובה מתמיד״.