עזה, 30 במרץ 2025 – בעיצומה של אחת התקופות הקשות בתולדות הרצועה, קיימו היום (ראשון) אלפי תושבים פלסטינים את תפילת עיד אל-פיטר מעל הריסות המסגדים שהופצצו, בכיתות לימוד שהוסבו למקלטים ובסמטאות פתוחות תחת שמי מלחמה.
בלי שטיחים, בלי חגים, בלי שמחה – רק דגלים, דמעות ותפילה בלב ההריסות.

מאז 7 באוקטובר, הרסו כוחות הכיבוש 229 מסגדים באופן מוחלט וגרמו לנזק חלקי ל־297 נוספים – חלקם הופצצו יותר מפעם אחת. המסגדים, שהיו מרכזים קהילתיים וחינוכיים, הפכו לסלעים שבורים בין רחובות חרבים.

למרות הכאב והאובדן, אלפי תושבים הגיעו הבוקר להתפלל באתרים שנחרבו – לא כדי לחגוג, אלא כדי לזכור, להתעקש, ולהחזיק בחיים. במקום תקיעות חג – נשמעו פיצוצים. במקום סוכריות – ריח אבק ולחם יבש. החג נשמט, אבל האמונה נותרה.

במקביל, המשיך הכיבוש בהפצצות על אזורים שונים ברצועה. 22 אזרחים נהרגו היום בלבד, בהם נשים וילדים, ועשרות נוספים נפצעו בתקיפות ממוקדות על חאן יונס, רפיח, בית לאהיא ואזורים נוספים.

לפי משרד הבריאות בעזה, מניין השהידים מאז תחילת המתקפה הגיע ל־50,277, ומספר הפצועים טיפס ל־114,095.
בעזה כבר לא נותרו מקומות בטוחים – לא מסגדים, לא בתי חולים, לא רחבות תפילה. ובכל זאת, התפילה נשמעה. על ההריסות. בקול ברור.