התרחבות ההתנחלויות מאיימת על שטחי המרעה הטבעיים ועל מקורות הפרנסה של קהילות הרועים הפלסטיניות
רמאללה, 14 באוקטובר 2026 (ופא) – מהודעה משותפת של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה והרשות לאיכות הסביבה, שפורסמה לרגל יום הסביבה הערבי המצוין היום (רביעי), עולה כי שטחי המרעה בגדה המערבית משתרעים על פני כ-2,111 קמ"ר, שהם כ-37% משטחה. זאת על רקע הלחץ הגובר על שטחים אלה בשל התרחבות ההתנחלויות וההגבלות המוטלות על גישת הרועים לאדמותיהם ולמקורות המים.
בהודעה, שפורסמה תחת הכותרת "קיימות שטחי המרעה הטבעיים וחיזוק יכולת העמידה", הוסבר כי שטחי המרעה הם משאב סביבתי וכלכלי חיוני, הקשור לפרנסת קהילות הרועים, לגידול בעלי חיים ולביטחון התזונתי. נוסף על כך, לשטחים אלה תפקיד בהגנה על הקרקע, על הצמחייה ועל המגוון הביולוגי. עוד צוין כי שטחי המרעה במורדות המזרחיים מהווים כ-61% מכלל שטחי המרעה בגדה המערבית.
לפי ההודעה, בין השנים 2023 ל-2025 הוקמו בגדה המערבית 185 מאחזים חדשים, בהם כ-130 מאחזי רועים ומאחזים על גבעות. שטח האדמות הנתון לשליטתם מוערך בכ-1.07 מיליון דונם, שהם כ-18% משטח הגדה המערבית.
עוד נמסר כי במהלך שנת 2025 בלבד נוספו כ-300 אלף דונם לשטחים שעליהם השתלטו מתנחלים באמצעות מאחזים אלה.
בהודעה צוין כי אלימות המתנחלים ומניעת הגישה לשטחי המרעה ולמקורות המים הביאו לעקירתן של 118 קהילות וקבוצות רועים פלסטיניות בשנים 2023–2025. עוד עולה מהנתונים כי בגדה המערבית קיימים 231 מאחזי רועים, מתוך 400 מאחזים בסך הכול. מספר המתנחלים הגיע לכ-790 אלף עד סוף יולי 2026, והם מתגוררים ב-170 התנחלויות וב-400 מאחזים.
עוד נמסר כי הנתונים מצביעים על התרחבות השליטה הישראלית לכ-42% משטח הגדה המערבית, ל-71% משטחי C ולכ-91% משטח בקעת הירדן הפלסטינית. במקביל, צווים צבאיים ישראליים הקצו 16,200 דונם לפעילות מרעה של מתנחלים, ו-70 מאחזים חקלאיים ומאחזי רועים הוכשרו בדיעבד.
בנוגע להשתלטות על קרקעות, נמסר כי במהלך שנת 2024 הוציאו הרשויות הישראליות כ-35 צווי תפיסה ל-1,073 דונם, חמישה צווי הפקעה לכ-803 דונם ותשעה צווים להכרזה על כ-24,597 דונם כאדמות מדינה. נוסף על כך, הוצאו שישה צווים לשינוי גבולות של שמורות טבע, שבמסגרתם נתפסו כ-20 אלף דונם.
בהודעה הודגש כי אובדן שטחי המרעה והגבלת הגישה אליהם מגבירים את התלות ברכישת מספוא ומעלים את עלויות גידול בעלי החיים. מצב זה מאיים על יכולתן של משפחות הרועים להמשיך ולהתפרנס מעיסוקן. כמו כן, שינוי ייעוד הקרקעות וסלילת כבישים פוגעים ברציפות בתי הגידול הטבעיים ובקשרים ביניהם.
באשר לרצועת עזה, צוין כי ההערכות הגיאו-מרחביות העדכניות של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם ושל מרכז הלוויינים של האו"ם העלו כי נכון ל-24 ביוני 2026, רק 4,480 דונם של קרקע חקלאית, שהם כ-3% מכלל השטח החקלאי ברצועה, היו נגישים ולא ניזוקו. מצב זה מגביל את היכולת לייצר תוצרת חקלאית, לספק מספוא ולשמר את משק בעלי החיים, ומחריף את הקשיים בשיקום מקורות הפרנסה ובחיזוק הביטחון התזונתי.
בהודעה הודגשה החשיבות של הגנה על שטחי המרעה וניהולם באופן בר-קיימא, תוך התייחסות למסגרות החוקיות הפלסטיניות הקיימות, ובהן החלטת הממשלה מספר 381 משנת 2005, העוסקת בהגנה על שטחי המרעה ובפיתוחם, לצד החקיקה הסביבתית הנוגעת בדבר.
לבסוף, קראה ההודעה להגברת התיאום בין מוסדות פלסטיניים, בינלאומיים ואזוריים, לחילופי ידע וניסיון בניהול שטחי מרעה, לתמיכה בשיקום אזורים שנפגעו ולהגנה על המגוון הביולוגי ועל בתי הגידול הטבעיים. זאת במטרה לשמור על משאבי הטבע הפלסטיניים, לחזק את יכולת העמידה של קהילות הרועים ולהבטיח את ביטחונן התזונתי.
