לרגל יום האדמה ה־49 פרסמה היום (שבת) הרשות הפלסטינית למאבק בגדר ובהתנחלויות דו"ח מיוחד, החושף את היקף ההשתלטות הישראלית על קרקעות בגדה מאז פרוץ המלחמה. מהדו"ח עולה כי כוחות הכיבוש השתלטו מאז 7 באוקטובר 2023 על יותר מ־52 אלף דונם של אדמות פלסטיניות, הוציאו 13 צווי תיחום חדשים להקמת "אזורי חיץ" סביב התנחלויות, והכשירו 60 מאחזים חדשים – רובם בשנת 2023.
בראש הרשות, מואייד שעבאן, נמסר כי מתוך כלל הקרקעות שהופקעו, כ־46 אלף דונם נגזלו במהלך שנת 2024 לבדה. ההפקעות נעשו תחת כיסוי חוקי שונה: שמורות טבע, אדמות מדינה, צווים צבאיים ו"הסדרת בעלויות". מדובר בגל ההפקעות הגדול ביותר מאז תחילת שנות ה־90.
לפי הנתונים, שטח הקרקעות שהוכרזו כאדמות מדינה מאז תחילת המלחמה חצה את רף 24 אלף הדונם. בסך הכול, ישראל שולטת כיום בכ־2,382 קמ"ר בגדה המערבית – כ־42% משטחה – מתוכם כ־70% מהשטחים המסווגים כ"אזור C" הנתונים לשליטה צבאית מלאה של ישראל.
עוד חושף הדו"ח: לאחר 7 באוקטובר הוקמו 60 מאחזים חדשים, מהם 51 במהלך 2023, כולל שמונה בתוך שטחי "אזור B" המצויים באחריות אזרחית פלסטינית. כמו כן, כוחות הכיבוש נישלו את הרשות הפלסטינית מסמכויות התכנון בשטח טבעי מזרחית לבית לחם ששטחו 167 קמ"ר, מה שמאיים על מאות מבנים פלסטיניים במקום.
בתחום התכנון והבנייה, אישרה ישראל 268 תכניות בנייה עבור התנחלויות בגדה, מהן 173 בשנת 2023 ו־68 נוספות מאז תחילת 2024 – מהלך שמרמז על תכנית להרחבת ההתנחלויות בהיקף נרחב. בין היתר, הוסדרו באופן רשמי 13 מאחזים, ו־13 שכונות הוכרזו כיישובים עצמאיים עם כל ההטבות המגיעות לכך.
לצד ההפקעות וההרחבות, ממשיכה ישראל לחלק צווי הריסה – 939 צווים חולקו במהלך 2023, מהם כ־60% במחוזות חברון, בית לחם, רמאללה וירושלים. בשטח, בוצעו 684 הריסות בפועל, רובן המוחלט באזורים מסווגים כ"אזור C".
עוד נמסר מהדו"ח כי בגדה פזורים כיום 898 מחסומים ובארים צבאיים – קבועים וזמניים – שיוצרים מרחב גיאוגרפי סגור, חוצצים בין יישובים פלסטיניים ומזכירים, כהגדרת הרשות, "שכפול של משטר האפרטהייד".
שעבאן הוסיף כי גדר ההפרדה שהוקמה ב־2002 ממשיכה לבתר את הגדה: עד כה מבודדת הגדר 295 קמ"ר מאדמות פלסטיניות, ובמידה ויושלם תוואי הבנייה המתוכנן – יגיע השטח המנותק ל־560 קמ"ר. לדבריו, השפעות הגדר על הכלכלה והחברה הפלסטינית עדיין קשות ומשמעותיות.
לפי הדו"ח, מספר המתנחלים בגדה המערבית עלה ל־770 אלף, המתגוררים ב־180 התנחלויות ו־256 מאחזים – מתוכם 136 מאחזים חקלאיים-רועים, שמשתלטים בפועל על למעלה מ־480 אלף דונם, בעיקר בבקעה ובמדרונות המזרחיים של השומרון.
שעבאן קרא להפוך את יום האדמה למוקד של התנגדות עממית רחבה, להתארגנות קהילתית ולהגנה על המשאבים הלאומיים. לדבריו, הדרך היחידה לבלום את תוכניות ההשתלטות היא באמצעות מאבק עממי נחוש – כולל הקמת ועדות הגנה לילה באזורים שמועדים להתקפות מתנחלים.
