ג'נין, 21 בפברואר 2025, וואפא – זוהראן מעלי
ב-21 בינואר האחרון פתחו כוחות הכיבוש הישראלי במתקפה צבאית חדשה על העיר ג'נין ומחנה הפליטים שלה, שהתרחבה בהמשך גם לטולכרם, מחנותיה, טובאס, העיירה טמון ומחנה אל-פארעה. המתקפה הובילה למותם של עשרות פלסטינים, פציעתם ומעצרם של רבים אחרים, כמו גם לגירושם הכפוי של יותר מ-40 אלף בני אדם, על פי נתונים רשמיים ודיווחים של האו"ם, ולהרס של מאות בתים.
מחנה הפליטים ג'נין חווה בשנתיים האחרונות שורת פלישות חוזרות ונשנות מצד כוחות הכיבוש, עד כדי הפצצות מהאוויר באמצעות מטוסים ומזל"טים. אך הפעם, המתקפה נושאת אופי שונה: דחפורי הכיבוש ממשיכים להרוס בתים וסמטאות, לסלול כבישים חדשים, ולאלץ יותר מ-3,200 משפחות להימלט מהמחנה אל העיר והכפרים הסמוכים.
ראש עיריית ג'נין, מוחמד ג'ראר, מסר לוואפא כי "הכיבוש מבצע שינוי מכוון של המציאות בשטח, ואף עדכן את העירייה ואת לשכת המסחר כי בכוונתו להפוך את מחנה הפליטים לאחת משכונות העיר".
כוחות הכיבוש מטילים מצור הדוק על מחנה ג'נין, כאשר צוותי העירייה, ההגנה האזרחית ואף צוותי הרפואה אינם יכולים להגיע אל תוככי המחנה כדי להעריך את ממדי ההרס, לדברי ג'ראר.
מתקפה על זכות הפליטים
לדבריו, המתקפה הישראלית מכוונת באופן ישיר נגד סוגיית הפליטים. לאחר חקיקת שורת חוקים המגבילים את פעילות סוכנות הסיוע של האו"ם לפליטים הפלסטינים (אונר"א) והמסע ההתקפי נגדה, כעת פועל הכיבוש נגד מחנות הפליטים עצמם – סמל מוחשי לנכבה ולעקירתם של הפלסטינים.
ב-30 בינואר נכנסו לתוקף שני חוקים שאישרה הכנסת נגד אונר"א. החוק הראשון אוסר על פעילות הסוכנות באזורים שבשליטת ישראל, כולל הפעלת משרדים ומתן שירותים. החוק השני אוסר כל מגע עם הסוכנות.
השמדת המחנות – חיסול הזכות לשיבה
אנואר חמאם, סגן ראש מחלקת הפליטים באש"ף, אמר כי התקפות הכיבוש על מחנה ג'נין ושאר מחנות הפליטים בגדה המערבית נועדו לבטל את זכות הפליטים לשיבה, פיצויים והשבת רכושם – כפי שנעשה במלחמת ההשמדה ברצועת עזה, שם נמחקו מחנות פליטים כמו מחנה ג'באליה.
לדבריו, "מחנה ג'נין כמעט התרוקן לחלוטין מתושביו שנעקרו בכוח, והכיבוש הורס אזורים שלמים תחת טענת פתיחת דרכים חדשות. הכיבוש מבקש להשמיד את המחנה לא רק מבחינה פיזית, אלא גם כמוקד זהות לאומית פלסטינית, ולהפוך אותו לשטח ריק כמו שנעשה בג'באליה".
חמאם מדגיש כי מחנות הפליטים הם עדות חיה לנכבה של 1948, ובמשך 76 השנים האחרונות היוו מוקדי התנגדות לאומית. "כעת מתבצע ניסיון למחוק את זיכרון הנכבה דרך מחיקת המחנות עצמם", אמר.
מחנה פליטים או שכונה?
החוקר הפוליטי אבראהים רבאיעה מסר לוואפא כי ישראל מנסה לסיים את רעיון המחנה כיחידה פוליטית, לא רק באמצעות גירוש תושביו, אלא גם על ידי עיצובו מחדש מבחינה גיאוגרפית ודמוגרפית – הפיכתו לשכונה עירונית, אשר תושביו לא יוכלו לשוב אל בתיהם שנהרסו.
"הכיבוש מנסה להנדס מחדש את מחנה ג'נין ולהפוך אותו ממקום צפוף ומבוצר למרחב פתוח כמו שכונות עירוניות רגילות. זה לא ניסיון ראשון – ב-2002 ניסתה ישראל להתערב בתכנון המחודש של המחנה לאחר שהרסה אותו, אך נתקלה בהתנגדות ציבורית ופוליטית רחבה", ציין רבאיעה.
על פי נתונים, במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות חווה מחנה ג'נין יותר מ-100 פלישות צבאיות, חלקן ממושכות. עם זאת, הפלישה הנוכחית היא הארוכה ביותר, וכוחות הכיבוש מנסים לקבע מציאות חדשה שתמנע את שובם של הפליטים לבתיהם.
רבאיעה מזהיר כי ישראל מבקשת להוביל ל"עקירה פנימית" – דחיקת הפלסטינים למרחבים מצומצמים יותר, במיוחד בערים, תוך חישוב אסטרטגי של מפת האוכלוסייה בגדה.
מעבדה לניסוי מדיניות
לדברי רבאיעה, ג'נין משמשת במשך שנים כ"מעבדת ניסוי" של מדיניות הכיבוש בגדה המערבית: "המתווה שנבדק בג'נין ייושם מאוחר יותר באזורים נוספים בגדה. ג'נין נחשבת לאתגר הגדול ביותר לכיבוש, ולכן הצלחה שם פירושה הצלחה ביתר הגדה."
מחנה הפליטים ג'נין הוקם בחורף 1950, לאחר שנקבע תחילה במקום אחר, ליד ג'נזור, והועבר לאתרו הנוכחי הצמוד לעיר ג'נין. המחנה שוכן בסמוך לתחנת הרכבת העות'מאנית לשעבר, ואוכלוסייתו כוללת פליטים מ-59 כפרים וערים שנהרסו באזורי ג'נין, נצרת וחיפה. שטחו עומד על 374 דונם.
