מחוז ירושלים מסר כי אנשי "רשות האכיפה והגבייה" של רשויות הכיבוש הישראליות פשטו היום, חמישי, על שכונת בטן אל-הווא בעיירה סילוואן, מדרום לאלחראם אלשריף, ומסרו למשפחת רג'בי צווים לפינוי שבע דירות מגורים לטובת עמותת המתנחלים "עטרת כהנים", במסגרת המאמצים לייהד את השכונה ולהשתלט על בתיה.

לפי המחוז, המשפחות קיבלו ארכה עד 17 במאי לביצוע צווי הפינוי, כאשר רשויות הכיבוש צפויות לבצע פינוי כפוי לפני 25 במאי אם הצווים לא ימומשו. זאת, אף שהמשפחה הגישה עתירה להקפאת צווי הפינוי, שטרם נענתה.

צווי הפינוי נוגעים לשבע דירות שבהן מתגוררות משפחותיהם של זוהיר רג'בי, חמישה נפשות, אוסאמה רג'בי, שבע נפשות, סאמר רג'בי, שש נפשות, מונדר רג'בי, שבע נפשות, חאזם רג'בי, תשע נפשות, ג'אדאללה רג'בי, שבע נפשות, ופואד רג'בי, שש נפשות. הצווים מציבים עשרות מתושבי ירושלים בסכנת עקירה כפויה.

המחוז הוסיף כי מדובר בהתפתחות נוספת ברצף הפגיעות בשכונת בטן אל-הווא. ב-24 במארס פשטו כוחות הכיבוש על השכונה ופינו 11 בתים מאוכלסים של משפחת רג'בי, שבהם התגוררו כ-65 בני אדם, וכן את משפחת יוסף בסבוס, המונה כ-20 נפשות, לאחר שמתנחלים השתלטו על בתיהם.

תביעות עמותת "עטרת כהנים" נשענות על טענות לבעלות של יהודים תימנים משנת 1881 על שטח של כחמישה דונמים ו-200 מ"ר בשכונה. התביעות הללו התרחבו מאז 2015 והעמידו יותר מ-84 משפחות ערביות, שבהן כ-700 בני אדם, בסכנת פינוי. הן מתבססות על חוק הסדרי משפט ומינהל מ-1970, המאפשר ליהודים לתבוע נכסים מלפני 1948, בעוד שערבים אינם רשאים להשיב לעצמם נכסים שאיבדו באותה תקופה.

מדיניות זו הביאה עד כה לפינוי 39 משפחות ערביות מבתיהן בשכונה ולהשתלטות מתנחלים עליהם, כחלק ממהלך שיטתי ליצירת עובדות התיישבותיות בשטח.

שכונת בטן אל-הווא שוכנת בסילוואן, כ-400 מטר מאלחראם אלשריף. היא נחשבת לאחד המוקדים המרכזיים של פעילות עמותות המתנחלים, במסגרת תוכנית לחיבור מוקדי ההתיישבות בסילוואן וליצירת טבעת דמוגרפית סביב אלחראם אלשריף.