מושל בית לחם, מוחמד טהא אבו עליא, חשף היום (שלישי) נתונים קשים על ממדי ההרס שנגרם למחוז בשנת 2024 בעקבות פעולות הכיבוש. לדבריו, במהלך השנה נעקרו אלפי דונמים של אדמות חקלאיות, נהרסו עשרות בתים ונעקרו אלפי עצים, מה שגרם לפגיעה הרסנית בחקלאות, בתיירות ובכלכלה המקומית.

במפגש שקיים עם עיתונאים בבית המושל, הדגיש אבו עליא כי "הנתונים משקפים את עומק הפגיעה בבית לחם ואת גודל האסון הכלכלי והחברתי שהביא הכיבוש על המחוז."

עקירת אדמות, חיסול החקלאות והחרבת בתים

לפי הדיווח, כוחות הכיבוש עקרו 3,893 דונם של קרקעות חקלאיות במהלך 2024, מה שהוביל לאובדן שטחים פוריים שהיו מקור פרנסה מרכזי עבור חקלאים רבים. במקביל, נעקרו כ-6,000 עצים, בהם 3,184 עצי זית – גידול הנחשב לעמוד השדרה הכלכלי של חקלאים פלסטינים. לצד זאת, הרשויות הישראליות הוציאו 126 צווי הריסה כחלק ממדיניות עקבית של דחיקת התושבים הפלסטינים ויצירת מציאות בלתי נסבלת שתוביל לעזיבתם.

התיירות קרסה – האבטלה בשיא

בית לחם, יעד התיירות המרכזי של פלסטין, ספגה פגיעה אנושה בעקבות המתקפה המתמשכת על רצועת עזה. מספר התיירים שפקדו את העיר צנח אל פחות מ-200 אלף במהלך 2024, ירידה דרמטית שפגעה ישירות באלפי עסקים, ובפרט במלונאות, מסעדות ושירותי תיירות. בעקבות זאת, האבטלה במחוז זינקה ל-33%, מה שהוביל לאובדן אלפי מקומות עבודה.

הכיבוש מחריף את המצור – עוד מאחזים והפרדה גוברת

לצד הפגיעה הכלכלית, הרחיבה ישראל את הבנייה בהתנחלויות. במהלך 2024 הוקמו 11 מאחזים חדשים בשטחי בית לחם, תוך החרמת קרקעות פלסטיניות נוספות לטובת המתנחלים.

במקביל, תועדו 239 תקיפות של מתנחלים נגד פלסטינים ורכושם במחוז. הכיבוש גם הידק את השליטה על הדרכים והמרחב הציבורי, תוך הצבת 48 שערים מברזל ו-27 סוללות עפר, שנועדו לנתק כפרים פלסטיניים ממרכז העיר ולבודד קהילות שלמות.

קריאה לפעולה משותפת

במהלך המפגש שיבחו העיתונאים את פועלה של מערכת הביטחון הפלסטינית בניסיון לשמור על הסדר בתנאים המורכבים השוררים בבית לחם. לצד זאת, עלו דרישות לשיפור השירותים לאזרחים ולפיקוח הדוק יותר על עבודת המוסדות האזרחיים.

אבו עליא הדגיש כי "התמודדות עם המציאות הקשה שכופה הכיבוש מחייבת שיתוף פעולה מלא בין המוסדות הרשמיים, כלי התקשורת והחברה האזרחית." לדבריו, המאבק אינו רק על הקרקע, אלא גם על חיזוק החוסן הלאומי והחברתי של תושבי בית לחם.