חיילי הכיבוש הישראלי השתמשו בילדה פלסטינית בת 16 כמגן אנושי לפני כלי רכב צבאי ישראלי, בזמן פשיטתם על העיר ג׳נין ב 13 במאי, דבר שהוא בגדר פשע מלחמה בהתאם לחוק ההומניטרי הבינלאומי.
על פי המידע שנאסף על ידי ׳התנועה הבינלאומית להגנה על הילדים-פלסטין׳ (DCI-Palestine) חיילי הכיבוש אילצו את הילדה עהד מרעב בת ה 16, תושבת שכונת אלהדף בג׳נין, לעמוד לפני כלי הרכב הצבאי שלהם במשך כשעתיים, בזמן ירי כבד של כדורים חיים בין החיילים לבין חמושים פלסטינים.
הילדה עהד אמרה בעדותה ל׳תנועה הבינלאומית׳ כי ׳בסביבות השעה שש בבוקר באותו היום, התעוררתי אני ובני משפחתי לקולות פיצוץ עזים ליד הבית שלנו. שמעתי איש קורא בקול רם ׳מחמוד הסגר את עצמך׳, והבנתי שצבא הכיבוש מכתר את הבית במטרה לעצור את אחי מחמוד בן ה 20.׳
והיא הוסיפה ואמרה: ׳אחר כך אחד החיילים התחיל לקרוא ולבקש מכולנו לצאת מהבית, ויצאתי עם אבא ואמא שלי והאחים שלי פארס בן 8 ועבד אלרחמן, כשאחי מחמוד ל כלי הרכב הצבאיים שלהם, אבל אחד החיילים ביקש מאיתנו בקול רם שנתקדם וניכנס לחצר של אחד הבתים שמול הבית שלנו, וכך עשינו.׳
והילדה המשיכה: ׳ברגע שהגענו, החיילים התחילו לערוך חיפוש על אבא שלי ולאזוק אותו, ובאותו הזמן אני והאחים שלי פארס ועבד אלרחמן בכינו מרוב פחד. אחר כך אחד החיילים ביקש מאמא שלי שתיקח אותנו לסוף הרחוב מול הבית שלנו במרחק של בערך 100 מטר. כשהגענו לשם עמד שם ג׳יפ צבאי ישראלי, והחיילים ביקשו מאתנו שנשב על הארץ לפני אחד הבתים הסמוכים, וכולנו בכינו ורעדנו מפחד. אחד החיילים הכניס את האחים שלי אל הבית שלידו ישבנו, ואני ואימא שלי הסתכלנו מה קורה סביב הבית שלנו… כעבור בערך חצי שעה הגיע למקום ג׳יפ צבאי ישראלי, והחיילים לקחו את אימא שלי לתוכו, ואז עזבו, ואני נשארתי לבד בין חיילי הכיבוש, והפחד והאימה שלי גברו׳.
הילדה הוסיפה ואמרה: ׳בערך בשעה שמונה בבוקר היה ירי כבד של חמושים אל עבר הג׳יפ הצבאי שישבתי לידו, והחיילים תפסו אותי מהר וביקשו ממני שאשאר לעמוד לפני החלק הקדמי של הג׳יפ שעליו ירו, ואז כולם עלו אל תוך הג׳יפ ובאותם רגעים הכדורים הקיפו אותי מכל עבר, ורעדתי ובכיתי. ביקשתי מהחיילים שירחיקו אותי מהמקום כי הכדורים עוברים לי מעל הראש, ואחד מהם אמר לי בערבית מתוך חלון קטן בג׳יפ: ׳תשארי במקום שלך ואל תזוזי, את מחבלת, ואת תישארי במקומך עד שתיפרדי מאחיך מחמוד.׳
והיא אמרה: בגלל עוצמת האש אל עבר הג׳יפ שלפניו עמדתי, הורדתי את הראש למטה כדי שהכדורים לא יפגעו בי, ואז החייל צעק מתוך הג׳יפ ואמר לי ׳תרימי את הראש, אל תורידי אותו׳, וזה מה שבאמת קרה. במשך כל הזמן לא הפסקתי לבכות ולבקש מהחיילים לא להישאר במקום, אבל הם לא ענו לי בכלל, ואחרי בערך שעתיים שעמדתי לפני הג׳יפ, ומרוב פחד ואימה כיוון שכבר לא הייתי מסוגלת להמשיך לעמוד, עזבתי את המקום והלכתי אל עבר עץ קרוב וישבתי על הארץ ממוטטת במלוא מובן המילה, ואז אחד החיילים צעק עלי דרך חלון הג׳יפ וביקש ממני לחזור למקום שלי אבל לא הגבתי ונשארתי יושבת ליד העץ כשאני מסתכלת מה קורה סביב הבית שלנו, שממנו הייתי מרוחקת כ 100 מטר.׳
אחרי בערך שעתיים, כוחות הכיבוש הישראלי פינו את בית המשפחה בן שתי הקומות בו גרה עהד עם הוריה ושלושת אחיה, וסביה ודודיה ובנות זוגם ושמונה ילדיהם בני שנה עד 11, ואז הפגיזו את הבית ברקטות, שגרמו לו לעלות באש. הם גם ירו תחמושת חיה אל הבית, לפי מידע שאספה ׳התנועה הבינלאומית׳.
כוחות הכיבוש נסוגו מהשכונה בסביבות 11 בבוקר, לאחר שעצרו את מחמוד אחיה של עהד, והיא הועברה לבית חולים בג׳נין שם טיפלו בלחץ הנפשי הקשה ובמחסור בחמצן שחוותה.
החוק הבינלאומי מפורש ואוסר באופן מוחלט על שימוש באזרחים כמגנים אנושיים, או לאלצם להגיש סיוע ישיר לפעולות צבאיות, או להשתמש בהם כדי להגן על כוחות מזוינים או על קבוצות חמושות או על יעדים, מפני תקיפות. הנוהג הזה אסור גם לפי החוק הישראלי המבוסס על פסק דין שפורסם בשנת 2005 על ידי בית המשפט העליון הישראלי.
מאז שנת 2000 תיעדה ׳התנועה הבינלאומית להגנה על הילדים - פלסטין׳, לא פחות מ 26 מקרים הקשורים בשימוש בילדים פלסטינים כמגנים אנושיים על ידי צבא הכיבוש הישראלי, שאירעו כולם, מלבד מקרה אחד, לאחר החלטת בית המשפט הגבוה הישראלי בנושא זה.
רק במקרה אחד מתוך המקרים האלה הורשעו שני חיילים ישראלים באשמת ׳התנהגות בלתי הולמת׳ וחריגה מסמכות׳. שניהם הורדו בדרגה ונגזר עליהם מאסר על תנאי למשך שלושה חודשים.״
