הוועד הפועל של אש"ף קיים היום, יום חמישי, ישיבה בראשות נשיא מדינת פלסטין מחמוד עבאס. הישיבה נפתחה בקריאת "אל-פתיחה" לזכרם של חללי העם הפלסטיני ואומתנו. עבאס הדגיש כי "המלחמה ההולכת ונמשכת נגד העם הפלסטיני, בתמיכת השותפות האמריקאית הבלתי פוסקת, והכישלון של הקהילה הבינלאומית לרסן את הפשעים המתגברים נגדנו, במיוחד מול המלחמה ההרסנית בעזה ובכל השטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל המשך מדיניות הרג הילדים, הנשים והאזרחים."

הנשיא ציין כי הכיבוש "ממשיך לחשוב שהוא יצליח לשבור את רוח ההתנגדות וההתמדה לזכויות והעקרונות שלנו, אך העם הפלסטיני בעמידתו האיתנה ובהתנגדותו לכיבוש ולכנופיות המתנחלים ממשיך במאבק להשגת זכויותיו – לסיום הכיבוש והקולוניאליזם, הבטחת זכות השיבה וקביעת הגורל, והקמת מדינת פלסטין עצמאית וריבונית שבירתה ירושלים."

הוועד הפועל ציין כי הפשע המתמשך, במיוחד בצפון רצועת עזה, שמיושם במסגרת מה שנקרא "תוכנית הגנרלים", שמטרתה לגרש את כל בני העם הפלסטיני מהצפון ולבצע מדיניות של רצח וחיסול, נועד להבטיח את ביסוס הכיבוש והקולוניאליזם. עם זאת, מאמצים אלו ייכשלו אל מול ההתעקשות הנחרצת על אחדות כל שטחי פלסטין במסגרת מדינת פלסטין, בין אם בעזה, בגדה המערבית או בבירתה ירושלים. הוועד הפועל דחה כל ניסיון לדון במה שנקרא "היום שאחרי", אשר לא יהיה אלא יום פלסטיני במסגרת אחריות אש"ף, הנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני, וזרועה הרשות הפלסטינית, האחראית על כלל השטחים הפלסטיניים הכבושים.

הפליטים ואונר"א: איום חמור על פעילות הסוכנות

הוועד הפועל של אש"ף ציין כי החוקים הישראליים המכוונים נגד סוכנות הסיוע והעבודה של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א), כולל החלטת רשות מקרקעי ישראל להשתלט על מטה אונר"א בירושלים הכבושה, מהווים "עלבון ישיר לקהילה הבינלאומית ובוז לחוקיה, החלטותיה ומוסדותיה." מדובר בהתקפה בוטה על מגילת האומות המאוחדות ועל המוסכמות והאמנות הבינלאומיות, כמו גם באתגר להחלטות העצרת הכללית הנוגעות להגנה על ארגונים בינלאומיים, ובכלל זה החלטת האו"ם להקים את אונר"א (החלטה 302) והאמנה משנת 1946 בדבר זכויות וחסינות של האו"ם. כמו כן, ההחלטה מפרה את החלטת מועצת הביטחון מס' 2730 מ-24 במאי 2024, המחייבת מדינות לכבד ולהגן על מוסדות האו"ם והעובדים ההומניטריים.

הוועד הדגיש כי "אונר"א היא אחת מהסוכנויות החשובות של האו"ם ומהווה חלק בלתי נפרד מהמערכת הבינלאומית. האו"ם הוא האחראי הראשון להגן על אונר"א ולשמור על המנדט שלה, ולכן עליו לנקוט בפעולות שישמשו כבלם בפני ישראל ויחייבו אותה לכבד את מתקני אונר"א, חסינותה ומנדטה, ולהישמע להחלטות הרלוונטיות של האו"ם."

הוועד הפועל הזהיר מפני הסכנה שבהעברת חוקים בכנסת שיפגעו בפעילותה של אונר"א ברצועת עזה ובגדה המערבית, כולל בירושלים הכבושה, ומהוות פתח ליישום ההחלטות הדחויות של ממשלת ישראל לסגור את משרדי אונר"א ומוסדותיה בירושלים, כולל מוסד קלנדיה, וביטול חוזי השכירות בשייח' ג'ראח, כפר עקב ומחנה הפליטים שועפאט. צעד זה יפגע בכ-110 אלף פליטים פלסטינים בירושלים, וישפיע על התגובה ההומניטרית בפלסטין, במיוחד ברצועת עזה שבה פעילות אונר"א מהווה את עמוד השדרה של תגובה זו.

הוועד הפועל ציין כי "ממשלת הכיבוש הישראלית שואפת באמצעות החלטותיה וחקיקתה הגזענית לפרק את אונר"א ולהחליש את מנדטה כפי שניתן לה בהחלטות העצרת הכללית, כולל החלטות 194 (III) ו-302 (IV), במטרה לחסל את סוגיית הפליטים הפלסטינים, לשלול מהפלסטינים את מעמדם כפליטים ולשנות את הקריטריונים לפתרון פוליטי בעתיד."

החלטת רשות מקרקעי ישראל להשתלט על הקרקע שבה שוכן מטה אונר"א בשייח' ג'ראח ולהפוך אותה למאחז מתנחלים, נחשבת כבלתי חוקית ומנוגדת להחלטת בית הדין הבינלאומי לצדק מ-19 ביולי 2024, שקבע כי "לישראל אין ריבונות על השטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל ירושלים."

הוועד ציין כי "לאונר"א יש מנדט הכולל את מזרח ירושלים והיא נוכחת שם מאז 1950, עוד לפני שישראל כבשה את השטחים ב-1967. ישראל אינה בעלת ריבונות על האזור וחייבת לכבד את מתקני אונר"א ואת חסינותה כמחויבותה ככוח כיבוש."

הוועד קרא לקהילה הבינלאומית "לתמוך באונר"א מבחינה פוליטית וכלכלית, ולפעול נגד החלטות ישראל, ולמנוע את יישומן של צעדים הרסניים אלו הפוגעים בסוכנות הומניטרית חשובה מאז ייסוד האו"ם." הוועד הדגיש את הצורך "להציל את אפשרויות השלום הצודק, לשמור על המערכת המשפטית והפוליטית הבינלאומית ולחייב את ישראל לכבד את חסינות מתקני אונר"א, להגן על הסוכנות ועל הפליטים הפלסטינים, ולחקור את הפשעים שביצעה נגד עובדיה ומתקניה ברצועת עזה." יש להעמיד לדין את המתנחלים וחיילי הכיבוש שתוקפים את עובדי אונר"א ומפרים את חסינותם בגדה המערבית.

לסיום, הוועד הפועל אישר תוכנית פעולה להתמודדות עם פעולות הכיבוש שנועדו לפגוע באונר"א ולהכשיל את נציבה הכללי, עובדיה ומוסדותיה החינוכיים, הבריאותיים וההומניטריים.