השקל הישראלי ומדד תל אביב 35 המשיכו היום (חמישי) לרשום ירידות, בעקבות הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנויות הדירוג "סטנדרד אנד פור'ס" ו"מודי'ס", כל אחת מהן בפעם השנייה השנה. השקל נחלש ב-0.23% מול הדולר האמריקאי, בעוד מדד תל אביב 35 רשם ירידה של 1.41%.
נכון לשעה 9:30 בבוקר, נסחר הדולר בשער של 3.78 שקלים, כאשר השקל נחלש ב-18% בשלושת הימים האחרונים. מדד תל אביב 35 ירד ביום שלישי ב-1.42% ל-2093.48 נקודות, בבורסה שנסגרה היום לרגל חג יהודי.
ביום שלישי קיבל המשק הישראלי מכה שנייה תוך פחות משבוע, כאשר סוכנות "סטנדרד אנד פור'ס" הורידה את דירוג האשראי של ישראל מ-A+ ל-A עם תחזית שלילית, מה שמצביע על אפשרות להורדה נוספת בעתיד. זאת לאחר ש"מודי'ס" הורידה ביום שישי האחרון את דירוג האשראי של ישראל ל-Baa1 עם תחזית שלילית, מהלך שצפוי לגרום גם ל"פיץ'" להוריד בקרוב את דירוג האשראי שלה.
תחזית כלכלית שלילית בעקבות ההסלמה הביטחונית
"סטנדרד אנד פור'ס" ציינה בהחלטתה כי הסיבה המרכזית להורדת הדירוג היא ההסלמה הביטחונית, במיוחד בעימות מול חיזבאללה. הסוכנות הזהירה כי תחזית שלילית זו משקפת סיכונים חמורים לצמיחת המשק, ליציבות הפיננסית הציבורית ולשמירת האיזון התקציבי של המדינה.
סוכנות הדירוג צמצמה את תחזית הצמיחה של ישראל לשנים 2024 ו-2025, וצופה כיום צמיחה אפסית בשנה הקרובה ו-2.2% ב-2025, לצד צפי להרחבת הגירעון הפיסקלי בטווח הקצר והבינוני. המלחמה ברצועת עזה, שנמשכת כבר כשנה, משפיעה על הכלכלה הישראלית והעמיסה עליה הוצאות צבאיות כבדות המוערכות ביותר מ-100 מיליארד דולר, מה שהביא לגירעון תקציבי של 8.3%.
עלייה חדה בעלות החוב ואיבוד אמון המשקיעים
ההורדות האחרונות בדירוג האשראי, שבוצעו על ידי סוכנויות הדירוג המובילות "סטנדרד אנד פור'ס", "מודי'ס" ו"פיץ'" במהלך השנה האחרונה, מעידות על פגיעה חמורה באמון המשקיעים בכלכלה הישראלית. על פי דיווח של "כלכליסט", להורדות אלו יש השפעה מעבר למספרים – הן מעלות את עלויות המימון של ישראל, פוגעות באמינות השוק ומציבות את המדינה במצב פיננסי מאתגר ביותר.
בעקבות ההסלמה במבצע הקרקעי בלבנון וירי טילים מאיראן, עלתה אתמול עלות הביטוח מפני כשל פירעון של החוב הריבוני של ישראל לרמה הגבוהה ביותר מאז 2012, עם עלייה של 10 נקודות בסיס לרמה של 160 נקודות. החוב הלאומי של ישראל עלה גם הוא לרמה של 70% מהתמ"ג – כ-370 מיליארד דולר, יותר מכפליים מעתודות המט"ח של המדינה, המוערכות בכ-200 מיליארד דולר. על רקע זה, משרד האוצר נאלץ להפחית את תחזיות הצמיחה לשנה הנוכחית ל-1.1% ולשנה הבאה ל-4.4%.
