רמאללה, 21 בנובמבר 2026, וואפא – הרשות להתנגדות לגדר ולהתנחלויות פרסמה נייר הערכת מצב שכותרתו ״אזורי התעשייה בהתנחלויות וניצול המרחב הגיאוגרפי של הגדה המערבית בכלכלה הישראלית״.
לפי המסמך, רשויות הכיבוש מנהלות 28 אזורי תעשייה פעילים בהתנחלויות בגדה המערבית, לרבות ירושלים, המשתרעים על 8,844 דונם. הרשות קובעת כי אזורים אלה הפכו לכלי לסיפוח כלכלי ולמנוף להגדלת מספר המתנחלים.
הנתונים מצביעים על ריכוז ניכר של שטחי התעשייה: ״מישור אדומים״, ״ברקן״ ו״עטרות״ תופסים יחד 50.9% מהשטח הכולל, ובמחוז ירושלים לבדו נמצאים 41.3% ממנו. גם התעסוקה מרוכזת במספר מצומצם של אזורים: כ־79% מ־14,100 העובדים הפלסטינים המועסקים באזורי התעשייה הללו עובדים ב״מישור אדומים״, ב״ברקן״ וב״אריאל״.
התרחבות מערבה ודרומה
הרשות זיהתה דור חדש של אזורי תעשייה המתפתחים לאורך שוליה המערביים של הגדה, לעבר הקו הירוק ובקרבת כבישים 5, 6 ו־443, וכן בדרום, לכיוון תרקומיא.
אזור התעשייה ״בוסתני חפץ״ שבמחוז טולכרם משתרע על כ־800 דונם וכולל 96 מגרשים על אדמות שופה, א־ראס ופרעון. המיזם כבר נכנס לשלב הפיתוח והשיווק.
לפי המסמך, שר הכלכלה ניר ברקת אמר בעת השקת המיזם כי ״היעד הבא הוא פירוק הרשות הפלסטינית״.
אזור התעשייה ״מבואות לכיש״, המתוכנן סמוך לתרקומיא שבמחוז חברון, משתרע על 3,039 דונם. בנובמבר 2026 חתם מפקד פיקוד המרכז בצבא הכיבוש על צו הקובע את תחום שיפוטו. מועצת ״גוש עציון״ מעריכה כי יניב לה הכנסות של יותר מ־100 מיליון שקל בשנה.
במחוז סלפית הופקדה תוכנית לאזור התעשייה ״נחל רבה״, בשטח של כ־2,500 דונם. שטחו לבדו גדול מזה של ״מישור אדומים״, אזור התעשייה הגדול ביותר הקיים כיום.
עוד עולה מהמסמך כי בידי המינהל האזרחי עתודה תכנונית לתעשייה בהיקף של כ־35,258 דונם — כמעט פי ארבעה משטחם הכולל של אזורי התעשייה הקיימים.
ממקומות עבודה להרחבת ההתנחלויות
הרשות הדגישה כי תפקידם של אזורי התעשייה חורג מהייצור עצמו. הם מספקים מקומות עבודה בקרבת המגורים, מממנים שירותים של מועצות ההתנחלויות ונהנים מתמריצים הניתנים לאזורי עדיפות לאומית. כך הם מגבירים את כוח המשיכה של ההתנחלויות למגורים ומכשירים את הקרקע להרחבתן בהמשך.
לפי המסמך, הדבר ניכר בקידום ״בוסתני חפץ״ במקביל לתוכנית ״החיבור״ להקמת 19 התנחלויות חדשות בצפון הגדה ולחזון ״מיליון בשומרון״.
קריאה לפעולה לפני קביעת עובדות בשטח
הרשות קראה לפעול נגד אזורי התעשייה החדשים כבר בשלבי הקצאת הקרקע, הפקדת התוכניות ופרסום מכרזי הפיתוח, לפני שיהפכו לעובדה מוגמרת.
היא קראה גם למקד את המאמצים במקורות המימון, בבנקים, בחוזי התשתיות ובחברות הפועלות באזורים אלה, ולתעד את הפגיעה הסביבתית בכפרים הפלסטיניים הסמוכים.


