רמאללה, 8 בנובמבר 2026, וואפא – הרשות להתנגדות לגדר ולהתנחלויות מסרה כי רשויות הכיבוש פרסמו ב־28 באוקטובר ארבעה צווים צבאיים, המורים על תפיסת 4.708 דונם מאדמות אל־ח'דר וערב א־תעאמרה ועל הסרת עצים וצמחייה מ־10.085 דונם מאדמות נחאלין במחוז בית לחם.

לדברי הרשות, הצווים משלבים תפיסה צבאית ישירה של תוואים ואתרים עם הסרת עצים בסביבת התנחלויות, וממחישים את השימוש בסמכויות צבאיות וביטחוניות לשינוי השימוש באדמות פלסטיניות.

צו תפיסה 147/26 חל על 4.408 דונם מאדמות אל־ח'דר, בגושים 7, 9 ו־10, לאורך תוואי של 878 מטר בסביבת ההתנחלות אפרת. הצו קשור למיזם להקמת מגדל באזור. לפי המפה המצורפת, התוואי חוצה אדמות חקלאיות מדורגות ומכניס רצועה מהן לתפיסה צבאית. הרשות ציינה כי השפעתו אינה מוגבלת לשטח הנקוב בצו, אלא נובעת גם ממיקומו ומהקשר שלו לאדמות שסביבו.

צו תפיסה 164/26 חל על 300 מ"ר מאדמות ערב א־תעאמרה, בגוש 2, באזורי חרמל וע'זלאן, סביב ההתנחלות תקוע. הצו עוסק בשינוי גבולותיהם של רכיבי ביטחון, ומפתו מציגה כמה אתרים קטנים ונפרדים שנועדו לשרת את מערך הביטחון של ההתנחלות. שני צווי התפיסה תקפים עד 31 בדצמבר 2028 ומקנים לרשויות הכיבוש חזקה בלעדית בשטחים בתקופה זו.

בנחאלין מורה צו 101/26 לנקיטת אמצעי ביטחון על הסרת עצי אורן וצמחיית בר משטח של 0.968 דונם בגוש 4, באזור טור אל־בטיה, סמוך להתנחלות נווה דניאל.

צו 140/26 חל על 9.117 דונם בגושים 7 ו־8, באזורי ח'רבת בית סכריא ובית סכריא, סמוך להתנחלות ראש צורים. הוא מורה על הסרת עצי זית ושקד וצמחיית בר.

לפי הרשות, המפות מציגות רצועות לאורך דרכים ואדמות מעובדות. תחום הצו השני סמוך לבתי מגורים ולשדות בבית סכריא, ומאיים על עצים מניבים ועל המשך העיבוד החקלאי.

שני צווי הסרת הצמחייה מחייבים את בעלי האדמות או המחזיקים בהן לבצע את העבודות בתוך שבעה ימים מהסיור המתוכנן עמם. אם לא יעשו זאת, רשאים גורמים שיסמיך מפקד כוחות הכיבוש לבצע את העבודות. גם המועד להגשת השגות נקבע לשבעה ימים מהסיור, כך שתקופת ההשגה חופפת למועד שנקבע להסרת העצים.

הרשות הדגישה כי חפיפת המועדים מפעילה לחץ מיידי על בעלי האדמות, בעוד הסרת עצי פרי גורמת לאובדן מקור ייצור ששיקומו מחייב שנות נטיעה וטיפול.

לדבריה, ארבעת הצווים ממחישים את מגוון האמצעים הצבאיים המופעלים באדמות שסביב אפרת, תקוע, נווה דניאל וראש צורים. היא הדגישה כי בחינת השלכותיהם מחייבת להתייחס גם לתפקיד השטחים ולמיקומם, ולא רק לגודלם, בשל הפגיעה המצטברת בחקלאות, בשימוש בקרקע ובקשר של הפלסטינים לאדמותיהם.