שרי החוץ של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי קראו לשחרור כספי המסים הפלסטיניים, להגנה על אונר"א ולהכרה בינלאומית במדינת פלסטין

בגדאד, 18 באוקטובר 2026, וואפא — שרי החוץ של המדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי שבו והדגישו את מרכזיות הסוגיה הפלסטינית וירושלים עבור העולם האסלאמי. ב"הצהרת בגדאד", שפורסמה בתום המושב ה־52 של מועצת שרי החוץ, שנערך ב־17 וב־18 באוקטובר, קראו השרים לסיום הכיבוש ולהקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 4 ביוני 1967, שבירתה ירושלים המזרחית.

ירושלים והמקומות הקדושים

השרים הדגישו כי ירושלים היא חלק בלתי נפרד מהשטח שנכבש ב־1967 ובירת מדינת פלסטין. הם דחו כל צעד שנועד לשנות את מעמדה המשפטי והמדיני, את גבולותיה ואת הרכבה הדמוגרפי, או לפגוע בזהותה הערבית, האסלאמית והנוצרית.

ההצהרה קוראת לשמור על המעמד ההיסטורי והמשפטי הקיים בעיר ובמקומותיה הקדושים, ותומכת באפוטרופסות ההאשמית הירדנית עליהם. השרים גינו את הפשיטות והפגיעות במסגד אל־אקצא וביתר המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות, ובהם המסגד האבראהימי בחברון.

עוד הדגישו כי מתחם אל־אקצא, על מלוא שטחו — 144 דונם — הוא מקום פולחן למוסלמים בלבד. לדבריהם, מינהלת הווקף בירושלים, הכפופה למשרד ההקדשים הירדני, היא הגורם המוסמך בלעדית לנהל את ענייני המתחם ולהסדיר את הכניסה אליו.

השרים ציינו גם את תפקידן של ועדת ירושלים וסוכנות בית מאל אל־קודס א־שריף בהגנה על העיר ובתמיכה בתושביה ובמוסדותיה הפלסטיניים.

התנגדות להתנחלויות, לסיפוח ולעקירה

השרים גינו את הרחבת ההתנחלויות, ההשתלטות על אדמות, הריסת הבתים, העקירה הכפויה וטרור המתנחלים. הם הזהירו במיוחד מתוכנית הבנייה באזור E1, המאיימת לקטוע את הרצף הטריטוריאלי הפלסטיני ולנתק את ירושלים המזרחית מסביבתה הפלסטינית.

ההצהרה מדגישה כי כל פעילות ההתנחלות בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות ירושלים המזרחית, אינה חוקית בהתאם למשפט הבינלאומי ולהחלטות מועצת הביטחון, ובייחוד החלטה 2334. השרים קראו לקהילה הבינלאומית לנקוט צעדים יעילים להפסקתה, למיצוי הדין עם האחראים להפרות ולהגנה על זכות הפלסטינים להישאר באדמותיהם.

עזה תחת מוסדות המדינה הפלסטינית

השרים הדגישו כי רצועת עזה היא חלק בלתי נפרד ממדינת פלסטין ומהשטח הפלסטיני הכבוש. כל הסדר הנוגע לרצועה, קבעו, חייב להיות זמני ומוגבל בזמן, ולא לשמש חלופה למדינת פלסטין ולמוסדותיה הלגיטימיים. עליו להוביל לאיחוד עזה והגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, תחת הממשלה והמוסדות הפלסטיניים.

השרים קראו ליישום מלא של השלב השני בתוכנית לסיום המלחמה בעזה, בהתאם להחלטת מועצת הביטחון 2803 משנת 2025. הם דרשו לבסס את הפסקת האש, להשלים את נסיגת כוחות הכיבוש מהרצועה, להבטיח כניסה מספקת ורציפה של סיוע ללא מכשולים ולהתחיל מיד בשיקום. הם הביעו התנגדות מוחלטת לכל תוכנית לעקירת הפלסטינים מאדמתם.

ההצהרה שיבחה את מאמצי התיווך של מצרים, קטר וטורקיה, בשיתוף גורמים אזוריים ובינלאומיים, לביסוס הפסקת האש, להכנסת סיוע ולהכנת התנאים לשיקום הרצועה.

השרים הדגישו כי סיום המלחמה ושיקום עזה חייבים להיות חלק ממהלך מדיני ברור ואמין לסיום הכיבוש ולמימוש עצמאותה וריבונותה של מדינת פלסטין. הם קראו ליישום פתרון שתי המדינות בהתאם למשפט הבינלאומי, להחלטות האו"ם וליוזמת השלום הערבית מ־2002, ולתרגום התחייבויות הצהרת ניו יורק לצעדים מעשיים.

שחרור כספי המסים ותמיכה בממשלה הפלסטינית

השרים דרשו לשחרר מיד, במלואם וללא תנאים, את כספי המסים הפלסטיניים המוחזקים שלא כחוק, ולהבטיח את העברתם הסדירה. הם הזהירו כי המשך עיכוב הכספים פוגע ביכולת הממשלה ומוסדותיה לעמוד בהתחייבויותיהם ולספק שירותים בסיסיים לתושבים.

לצד זאת שיבחו את התקדמות תוכנית הרפורמות הפלסטינית בתחומי המינהל והכספים, השקיפות והפיקוח. הם קראו למדינות החברות ולקהילה הבינלאומית להרחיב את התמיכה המדינית והכלכלית בפלסטין ולהפעיל באופן מיידי וסדיר את רשת הביטחון הפיננסית האסלאמית.

הגנה על אונר"א והכרה במדינת פלסטין

ההצהרה דוחה את כל הצעדים הבלתי חוקיים שנועדו לפגוע באונר"א או להגביל את יכולתה למלא את תפקידה. השרים הדגישו כי אין תחליף לסוכנות עד למציאת פתרון צודק וקבוע לסוגיית הפליטים, בהתאם להחלטות האו"ם.

הם קראו להבטיח לאונר"א תמיכה מדינית וכספית שתאפשר לה להמשיך לספק שירותים בחמשת אזורי פעילותה, בהתאם למנדט שהעניקה לה העצרת הכללית.

השרים בירכו את המדינות שהכירו במדינת פלסטין וקראו ליתר המדינות לעשות כן ולתמוך בחברותה המלאה באו"ם. לדבריהם, ההכרה בפלסטין ומימוש עצמאותה וריבונותה הם מרכיב חיוני בשלום צודק ובר־קיימא.

גינוי לפתיחת שגרירות קולומביה בירושלים

השרים גינו החלטות לפתוח נציגויות דיפלומטיות בירושלים, ובייחוד את פתיחת שגרירות קולומביה בעיר הכבושה. לדבריהם, המהלך מפר את המשפט הבינלאומי, את אמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים ואת החלטות מועצת הביטחון 476 ו־478 משנת 1980.

הם מתחו ביקורת על התעלמות קולומביה מפניות ערביות, אסלאמיות ובינלאומיות להימנע מהצעד, וקראו לה לחזור בה. ההצהרה מדגישה כי פתיחת השגרירות אינה משנה את מעמדה המשפטי של ירושלים ואינה גורעת מזכויות העם הפלסטיני.

השתתפות באו"ם ואחדות פלסטינית

השרים דחו את המשך מניעת השתתפותה של מדינת פלסטין במושבים ה־80 וה־81 של העצרת הכללית, בשנים 2025 ו־2026. הם הדגישו את זכויות ההשתתפות שנקבעו בהחלטות האו"ם, ובהן החלטה 67/19 מ־2012 והחלטה ES-10/23 מ־2024, וגינו את הניסיונות לפגוע במעמדה של פלסטין בארגון.

עוד הביעו תמיכה באחדות לאומית במסגרת אש"ף, הנציג הלגיטימי והיחיד של העם הפלסטיני, ובאיחוד השטח והמוסדות הפלסטיניים בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית.

השרים קראו לקבוע את 17 באוקטובר בכל שנה כיום זיכרון לרצח העם בעזה במסגרת הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, להנצחת הקורבנות וסבלם בזיכרון העולמי.

תמיכה בריבונות סומליה ובחירות לגוף זכויות האדם

ההצהרה שבה והדגישה את המחויבות לריבונות המדינות החברות, לעצמאותן, לשלמות שטחן ולאי־התערבות בענייניהן. השרים גינו את ההכרה הישראלית בסומלילנד כמדינה עצמאית, הגדירו אותה כפגיעה בריבונות סומליה ובשלמותה הטריטוריאלית והביעו תמיכה בממשלת סומליה ובעמה.

במהלך הכינוס נבחרו מצרים, עומאן ותוניסיה כנציגות הקבוצה הערבית בגוף הקבוע לזכויות האדם של הארגון. בנין, בורקינה פאסו וקמרון נבחרו מטעם הקבוצה האפריקאית, וטורקיה, איראן ואזרבייג'ן מטעם הקבוצה האסיאתית.