ניו יורק, 23 בספטמבר 2026, וואפא – הדיונים בדרג הגבוה של המושב ה־81 של העצרת הכללית של האו"ם נמשכו היום (רביעי) במטה הארגון בניו יורק, בהשתתפות כ־130 ראשי מדינות וממשלות. הדיון הכללי נפתח ב־22 בספטמבר ויימשך עד 28 בספטמבר.
במהלך שבוע הדיונים צפויים מנהיגים ונציגי מדינות לעסוק בשורה של סוגיות בינלאומיות, ובהן שלום וביטחון, שינויי אקלים, בריאות, ממשל דיגיטלי ובינה מלאכותית, פיתוח וזכויות אדם.
בראש המושב ה־81 עומד נשיא העצרת הכללית, חליל א־רחמן מבנגלדש, והוא מתקיים תחת הכותרת "השבת האמון, ניהול השינוי: או"ם שפועל למען כולם".
מקרון: פתרון שתי המדינות הוא ערובה לביטחונה של ישראל
נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר בנאומו כי המאמצים להביא לשלום בעזה לא הצליחו לפתוח נתיב הומניטרי וכי המראות ברצועה ובגדה המערבית הכבושה מחייבים את הקהילה הבינלאומית לפעול.
מקרון הדגיש את תמיכתו בפתרון שתי המדינות ואמר כי הוא מהווה ערובה לביטחונה של ישראל כיום ובעתיד. לדבריו, זכויותיהם הבסיסיות של הפלסטינים אינן זוכות למענה.
הנשיא הצרפתי מתח גם ביקורת על התגברות אלימות המתנחלים בגדה המערבית ואמר כי היא פוגעת בזכותם של הפלסטינים להתקיים.
מקרון הזהיר מפני שחיקת המשפט הבינלאומי ואמנות ז'נבה, והזכיר את הנעשה בעזה ובאל־פאשיר שבסודאן. לדבריו, לא ניתן להשיג שלום ללא צדק, וצרפת תמשיך לתמוך בבית הדין הבינלאומי לצדק.
הוא גם קרא לרפורמה במועצת הביטחון ולהרחבת הייצוג בה, ובמיוחד לייצוג גדול יותר של מדינות אפריקה.
ארדואן: עזה הפכה ל"מחנה מוות"
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן פתח את נאומו בהבעת צער על כך שהנשיא מחמוד עבאס לא הגיע לניו יורק להשתתף בדיון הכללי, זו השנה השנייה, לאחר שלא קיבל אשרת כניסה לארצות הברית. הוא הגדיר זאת כעוול כלפי העם הפלסטיני.
ארדואן קרא למדינות שטרם הכירו במדינת פלסטין לשקול מחדש את עמדתן.
בהתייחסו לרצועת עזה אמר כי היא הפכה ל"בית הקברות הגדול ביותר לילדים" ול"מחנה מוות", וכי שיעור קטיעות הגפיים בקרב ילדים בה הוא מהגבוהים בעולם.
לדבריו, הפסקת האש הושגה בזכות מאמציו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ובסיוע טורקיה, אולם מאז נהרגו יותר מ־1,500 בני אדם.
ארדואן האשים את ממשלת ישראל בסירוב לסיים את הכיבוש והתייחס למה שכינה "אלימות וטרור של מתנחלים" בגדה המערבית. עוד אמר כי מוסלמים ונוצרים בירושלים נמנעים מגישה למקומות הקדושים.
הוא קרא לרפורמה במועצת הביטחון ולמעורבות בינלאומית רחבה יותר בנושא עזה, וחזר על האמירה הטורקית שלפיה "העולם גדול מחמש", בהתייחס לחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון.
וייטנאם: תומכים בזכות הפלסטינים להגדרה עצמית ובפתרון שתי המדינות
מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית ונשיא וייטנאם, טו לאם, חזר על תמיכת ארצו בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית ובפתרון שתי המדינות, באופן שיוביל להקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינת ישראל ובהתאם למשפט הבינלאומי ולהחלטות האו"ם.
לאם אמר כי מגילת האו"ם והמשפט הבינלאומי הם הבסיס למערכת הבינלאומית ויש לכבדם במלואם וללא אמות מידה שונות.
הוא הוסיף כי כל מדינה מחויבת לכבד את עצמאותן וריבונותן של מדינות אחרות ואת זכותם של עמים לבחור את דרכם, ולהימנע מהתערבות בענייניהן הפנימיים ומהפעלת כוח או מאיום בהפעלתו.
טנזניה: יש להגן על האזרחים ולהבטיח הכנסת סיוע לעזה
סגן נשיא טנזניה, דיאוגרטיוס נדג'מבי, אמר כי ארצו מצרה על העימות ועל הסבל ההומניטרי ברצועת עזה וברחבי העולם, וקרא להגן על אזרחים, להבטיח הכנסת סיוע הומניטרי ללא הפרעה ולהגביר את המאמצים הדיפלומטיים להשגת פתרון בר־קיימא.
לדבריו, טנזניה מחויבת לפתרון שתי המדינות, שבמסגרתו פלסטין וישראל יחיו זו לצד זו בשלום ובביטחון ובהתאם למשפט הבינלאומי ולהחלטות האו"ם.
הוא חזר על תמיכת ארצו בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית ואמר כי שלום בר־קיימא צריך להבטיח את כבודם, ביטחונם ושאיפותיהם של שני העמים.
נדג'מבי ציין כי עמדתה של טנזניה בסוגיה הפלסטינית נותרה עקבית במשך יותר מחמישה עשורים ומהווה עיקרון במדיניות החוץ שלה.
ראש ממשלת בריטניה: אסור לאפשר מהלכים שיסכלו הקמת מדינה פלסטינית בת־קיימא
ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהם אמר כי פעולות ממשלת ישראל ברצועת עזה ובגדה המערבית הביאו למותם של בני אדם רבים, בהם ילדים רבים, בשעה שכמויות מוגבלות בלבד של סיוע הומניטרי נכנסות לעזה.
לדבריו, פתרון שתי המדינות הוא התקווה הטובה ביותר עבור שני העמים, אולם האפשרות לממשו נמצאת בסכנה.
ברנהם התייחס למכרזים שפרסמה ישראל לבנייה בהתנחלויות באזור E1 ואמר כי מימושם עלול לחצות את הגדה המערבית ולפגוע באפשרות להקים מדינה פלסטינית בת־קיימא.
הוא אמר כי בריטניה נקטה צעדים בתגובה להרחבת ההתנחלויות, ובהם מהלכים להטלת מגבלות על סחר בסחורות שמקורן בהתנחלויות שהיא רואה כבלתי חוקיות לפי המשפט הבינלאומי, וכן צעדים נגד גורמים המעורבים בבנייה בהתנחלויות.
ברנהם הדגיש כי בריטניה מבקשת לראות את הפלסטינים והישראלים חיים זה לצד זה בשלום ובביטחון, ואמר כי דיבור על פתרון שתי המדינות ללא צעדים מעשיים יעמיק את חוסר האמון בפוליטיקה.
מרוקו: הקמת מדינה פלסטינית היא תנאי לשלום במזרח התיכון
שר החוץ של מרוקו נאסר בוריטה אמר כי הסוגיה הפלסטינית ניצבת בראש סדר העדיפויות של ארצו ומהווה סוגיה מרכזית להשגת שלום במזרח התיכון.
לדבריו, שלום בר־קיימא באזור תלוי בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית ובת־קיימא בגבולות 4 ביוני 1967, שבירתה מזרח ירושלים, ושתתקיים לצד ישראל.
בוריטה חזר על קריאת מרוקו לכבד את הפסקת האש ברצועת עזה ולהבטיח כניסת סיוע הומניטרי בכמות מספקת. הוא גם הדגיש את תמיכת ארצו ברשות הפלסטינית וברפורמות שהיא מקדמת.
שר החוץ המרוקאי הדגיש את חשיבות תפקידה של אונר"א במתן שירותים לפליטים הפלסטינים.
הוא ציין את החלטת מרוקו להשתתף בכוח הבינלאומי לייצוב רצועת עזה באמצעות סיוע בהכשרת המשטרה הפלסטינית והצבת קציני משטרה בכירים בכוח בשטח.
בוריטה הביע דאגה מההתפתחויות בגדה המערבית, ובכלל זה מצעדים ישראליים שלדבריו פוגעים במעמדה המשפטי של הרשות הפלסטינית, מהתגברות אלימות המתנחלים נגד פלסטינים ומעקירת תושבים. לדבריו, מהלכים אלה פוגעים בתשתית הנדרשת להקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
עוד הביע "דאגה עמוקה" מהצעדים הישראליים בירושלים ומהפגיעה, לדבריו, במעמדו של מסגד אל־אקצא, וקרא לשמור על הסטטוס קוו המשפטי וההיסטורי בעיר.
