לונדון, 8 בספטמבר 2026, וואפא – ממשלת בריטניה צפויה להכריז היום, שלישי, על חבילת הגבלות כלכליות נרחבת נגד ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הכבושה. הצעדים צפויים לכלול איסור על סחר במוצרים המיוצרים בהתנחלויות ואפשרות להטיל סנקציות על חברות המעורבות בהקמתן או בהרחבתן.
לפי דיווח שפרסם העיתון "ניו יורק טיימס", המבוסס על דבריהם של שבעה גורמים המעורים בצעדים המתוכננים, החבילה עשויה לבטא את אחת הביקורות החריפות ביותר שהשמיעה בריטניה על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים.
הגורמים, שדיברו בעילום שם משום שלא הוסמכו להתראיין לתקשורת, אמרו כי איסור על מוצרים המיוצרים בהתנחלויות הוא אחד הצעדים המרכזיים הצפויים להיכלל בחבילה. פרטיה הסופיים עדיין נמצאים בתהליך גיבוש.
בדיווח, שפורסם אמש, שני, נכתב כי הצעדים מתגבשים על רקע הבידוד הבינלאומי הגובר של ישראל בשל המשך מלחמת ההשמדה ברצועת עזה, התגברות תקיפות המתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית הכבושה והאצת הרחבת ההתנחלויות.
פרשנים מעריכים כי אם בריטניה תאשר את הצעדים, היא עשויה לסלול את הדרך למדינות אירופיות נוספות לנקוט צעדים נרחבים וחריפים יותר נגד מפעל ההתנחלויות הישראלי.
הצעדים המתוכננים צפויים לחרוג במידה ניכרת מהיקף הסנקציות שהטילה בריטניה בעבר בהקשר של הגדה המערבית. הסנקציות הקודמות הוטלו על מתנחלים ועל שני שרים ישראלים מהימין הקיצוני.
לורד טארק אחמד, שכיהן עד 2024 כשר המדינה הבריטי לענייני המזרח התיכון ומכיר את המדיניות המתגבשת, אמר כי "הממשלה מרחיבה את היקף הסנקציות, מפגיעה ביחידים לבחינת הפעילות והמערכת כולה".
באוגוסט גינתה בריטניה את החלטת ממשלת ישראל לקדם את התוכנית להקמת יחידות התנחלות חדשות באזור E1, סמוך לירושלים הכבושה. יישום התוכנית צפוי לסכל את האפשרות להקים מדינה פלסטינית בעלת רצף גיאוגרפי בגדה המערבית.
שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, הגדיר אז את ההחלטה "צעד בלתי מתקבל על הדעת והרסני". הוא התחייב להגיב באמצעות מדיניות חדשה, לרבות הטלת סנקציות על גורמים המעורבים בהרחבת ההתנחלויות.
"עלינו לבחון את היחסים הכלכליים הרחבים יותר שלנו עם השטחים הכבושים, כפי שאנו עושים כעת, ואת הכלים השונים העומדים לרשותנו", אמר מיליבנד בפרלמנט בשבוע שעבר. "איננו רוצים שחברות בריטיות יממנו התנחלויות חדשות, יבנו אותן או יקדמו אותן".
לפי הדיווח, ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם, שנכנס לתפקידו ביולי, התחייב לנקוט עמדה תקיפה יותר כלפי ישראל על רקע המלחמה ברצועת עזה.
ברנהאם תיאר את עזה כ"צלקת במצפון המשותף שלנו". בסרטון שפרסם מתח ביקורת על האופן שבו טיפלה הממשלה הקודמת במלחמה.
ראש הממשלה לשעבר קיר סטארמר נקט כמה צעדים נגד ישראל, בהם קידום ההכרה במדינת פלסטין, השעיית חלק מהרישיונות ליצוא נשק לישראל והטלת סנקציות על שני שרים ישראלים מהימין הקיצוני. עם זאת, הוא נמנע מנקיטת צעדים כלכליים רחבים יותר.
עוד צוין בדיווח כי ממשלו של נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ו ביידן הטיל סנקציות על מתנחלים שלדבריו היו אחראים לתקיפות נגד פלסטינים. הנשיא דונלד טראמפ ביטל את הצעדים לאחר ששב לבית הלבן.
ספרד והולנד כבר אסרו יבוא מוצרים מההתנחלויות. פרשנים סבורים כי צעד דומה מצד בריטניה עשוי לשאת משקל מדיני וכלכלי רב יותר.
יו לובט, חוקר במועצה האירופית ליחסי חוץ, אמר כי "משקלה המדיני והכלכלי של בריטניה עשוי למלא תפקיד כמעט ייחודי בקידום צעדים נרחבים יותר נגד מפעל ההתנחלויות הישראלי ובגיוס שותפים מערביים נוספים לפעולה משותפת להגנה על מה שנותר מפתרון שתי המדינות".
ב־20 באוגוסט קראו גרמניה, צרפת, בריטניה ואיטליה לישראל לעצור את הרחבת ההתנחלויות ולבטל את המכרזים שפורסמו במסגרת תוכנית ההתנחלות באזור E1. המדינות הזהירו כי המשך קידום ההחלטות "יוסיף להחליש את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית".
