ניו יורק, 20 באוגוסט 2026, וואפא — ארגון Human Rights Watch מסר כי מתקפות המתנחלים בגדה המערבית מובילות במידה גוברת לעקירה בכפייה של פלסטינים. הארגון הזהיר כי עשרות כפרים ויישובים פלסטיניים עומדים בפני סכנת מחיקה בשל התגברות המתקפות.
בהודעה שפרסם היום, יום חמישי, ציין הארגון כי אלימות המתנחלים הובילה לעקירה מלאה או חלקית של תושבי 107 כפרים ויישובים, ופגעה בכ־5,900 תושבים מאז ינואר 2023. עוד נמסר כי מתחילת השנה ועד 24 ביולי הרגו מתנחלים 15 פלסטינים, בהם שני ילדים.
הארגון הבהיר כי רשויות הכיבוש מחמשות את המתנחלים האחראים להפרות, מממנות אותם ומעניקות להם חסינות. לדבריו, מעשי האלימות התגברו בחודשים מארס ואפריל וכללו הרג, לרבות הרג ילדים, תקיפות, אלימות מינית, פגיעות גופניות ונפשיות, מעצרים שרירותיים, הצתות מכוונות וכן הרס וגניבה של רכוש.
הארגון הוסיף כי חקירה שערך באפריל ובמאי בחנה מתקפות של מתנחלים על שבעה כפרים ויישובים פלסטיניים: אל־מורייר, מוחמאס וא־טייבה באזור רמאללה ואל־בירה; ג'אלוד וקריות באזור שכם; וח'ירבת חומסה ואל־מערג'את בבקעת הירדן.
ממצאי החקירה העלו כי המתנחלים תקפו תושבים פלסטינים ואת רכושם. בחלק מהמקרים הם ביצעו את מעשיהם בנוכחות יחידות של כוחות הכיבוש, או בשעה שחיילים עמדו במקום ולא התערבו. התנהלות זו תרמה להיווצרות דפוס של עקירה בכפייה של פלסטינים.
לדברי הארגון, המתקפות מכוונות במידה גוברת נגד מקורות המחיה והביטחון התזונתי של הפלסטינים. המתנחלים מגבילים את גישתם לשטחי מרעה ולמקורות מים, גונבים בעלי חיים או הורגים אותם, והורסים או מציתים שדות חקלאיים ויבולים. כתוצאה מכך נאלצים תושבים רבים למכור את בעלי החיים שלהם, לרוב בהפסד, או לשאת בעלויות נוספות כדי לספק להם מספוא.
Human Rights Watch הדגיש כי המתקפות המתמשכות יצרו סביבה כופה, שגרמה לפלסטינים רבים לחוש שאין להם ברירה אלא לעזוב את בתיהם. הארגון קבע כי אלימות המתנחלים והעקירה הנגרמת בעקבותיה הן ביטוי של מפעל ההתנחלויות הישראלי הבלתי חוקי והמתרחב, וכן אמצעי לקידומו.
הארגון ציין כי המתנחלים האחראים לעקירת פלסטינים נהנים מתמיכה כספית, חומרית ומשפטית מצד ממשלת הכיבוש. לדבריו, כ־50 מיליון שקלים הוקצו למאחזים, והמימון שימש בין היתר לרכישת טרקטורונים, משקפות לראיית לילה ורחפנים, שבהם משתמשים המתנחלים כדי להטריד פלסטינים.
עוד נמסר כי רשויות הכיבוש אינן פועלות להעמדת המתנחלים לדין ולמיצוי האחריות עמם בגין מעשי האלימות שהם מבצעים נגד פלסטינים. בכך הן מעניקות להם בפועל חסינות מפני ענישה. הארגון ציין כי מצב זה נמשך למרות העלייה חסרת התקדים במספר מתקפות המתנחלים.
הנתונים חושפים את העלייה במתקפות
לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, OCHA, מספר הפלסטינים שנעקרו בכפייה בעקבות מתקפות מתנחלים, הריסות ופינויים בארבעת החודשים הראשונים של 2026 עלה על המספר שתועד בשנת 2025 כולה. המשרד תיעד בממוצע 6.6 מתקפות מתנחלים ביום, שבהן היו נפגעים, נגרם נזק לרכוש או שניהם. זהו הממוצע הגבוה ביותר שתיעד המשרד בשנה כלשהי.
Human Rights Watch קבע כי ישראל לא מילאה את חובותיה להגן על האוכלוסייה הפלסטינית מפני מעשי האלימות של המתנחלים, למנוע אותם, לחקור אותם ולהעמיד את מבצעיהם לדין. לדבריו, ישראל אף סייעה לאפשר את האלימות באמצעות המשך התמיכה החומרית בקבוצות האחראיות להפרות.
הארגון מסר כי הראיות שאסף מראות שהאלימות אינה מסתכמת בתקיפות ישירות של פלסטינים, אלא כוללת גם הרס של מקורות מחייתם ומניעת גישה לאדמותיהם, לשטחי המרעה ולמקורות המים שלהם. בכך נוצרים תנאים הדוחקים אותם לעזוב את מקומות מגוריהם.
בהקשר זה ציין הארגון כי מאחזים משמשים לעיתים קרובות נקודות מוצא למתקפות על פלסטינים, וכי התרחבותם מרחיבה את היקף ההשתלטות על אדמות פלסטיניות. לפי נתונים שציטט הארגון מתנועת שלום עכשיו, המתנחלים הקימו 248 מאחזים חדשים בגדה המערבית בתקופת כהונתה של ממשלת ישראל הנוכחית. 65 מהם הוקמו מתחילת 2026 ועד 1 באוגוסט.
הארגון הוסיף כי ארגונים ישראליים מסרו ביולי שהמאחזים שולטים בפועל ביותר ממיליון דונם, כ־18% משטח הגדה המערבית. לדבריו, נתון זה משקף את התרחבות ההשתלטות על הקרקעות לצד העלייה באלימות המתנחלים.
Human Rights Watch הציג כמה מהמקרים שתיעד בחקירותיו. בין היתר תועדו מתקפות על ח'ירבת חומסה בצפון בקעת הירדן, שבהן הותקפו תושבים, נגנבו בעלי חיים ונהרסו מכלי מים ומקורות אנרגיה; ועל אל־מערג'את א־שרקייה, שתושביה נאלצו לעזוב בעקבות מתקפות והטרדות מתמשכות. עוד תועדו מתקפות בכפרים אל־מורייר וקריות, שבהן נהרגו פלסטינים, אחרים נפצעו, ונגרם הרס לרכוש ולאדמות חקלאיות.
הארגון ציין כי מאז מינויו של איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי ב־2022 חלה ירידה של 70% במספר התיקים שפתחה משטרת ישראל נגד מתנחלים בחשד לתקיפת פלסטינים, למרות העלייה חסרת התקדים במספר המתקפות. מאז 2019 הוגש כתב אישום נגד ישראלי אחד בלבד בגין הריגת פלסטיני בגדה המערבית. זאת בשעה שבן גביר הקל את התנאים לקבלת רישיון לנשיאת נשק, ובכמה מקרים פיקח בעצמו על חלוקת רובים למתנחלים.
הארגון ציין כי המתקפות על קהילות אלה לא הסתכמו בפגיעות גופניות, אלא כללו גם הרס בתים ותשתיות, גניבת בעלי חיים ויבולים ומניעת גישה של התושבים לאדמותיהם. בכמה מהמקרים הובילו המעשים לעזיבת משפחות וקהילות שלמות.
Human Rights Watch הדגיש כי המשך המתקפות, לצד התרחבות ההתנחלויות והחסינות מפני ענישה, מאיים לקבע מציאות של עקירה בכפייה והשתלטות על אדמות פלסטיניות.
הארגון קרא למדינות אחרות לנקוט צעדים למניעת הפרות נוספות בשטח הפלסטיני הכבוש. בין היתר הוא קרא להטיל עיצומים ממוקדים על המעורבים בהפרות חמורות, להשעות העברת נשק לישראל, לאסור סחר עם ההתנחלויות הבלתי חוקיות ולשקול את השעייתם של הסכמי סחר מועדפים עם ישראל.
הארגון קרא גם לתמוך בבית הדין הפלילי הבינלאומי ובחקירותיו המתנהלות, לרבות ביצוע צווי המעצר שהוציא. הוא הדגיש כי האחריות אינה צריכה לחול רק על המתנחלים המבצעים את המתקפות, אלא גם על הגורמים המאפשרים את מעשיהם ומעניקים להם תמיכה והגנה.
