ירושלים, 21 ביולי 2026, וואפא — מחוז ירושלים הזהיר כי ארגוני "המקדש" הקיצוניים נערכים לקיים ביום חמישי הקרוב את הפלישה ההמונית הגדולה ביותר למסגד אל־אקצא, במסגרת מה שהם מכנים "יום חורבן הבית".
בהודעה שפרסם הערב, יום שלישי, מסר המחוז כי אין מדובר עוד בפעילות של קבוצות קיצוניות בלבד, אלא בחלק ממדיניות ישראלית רשמית שנועדה לקבוע עובדות חדשות במסגד אל־אקצא, לפגוע במעמדו ההיסטורי והמשפטי ולהכשיר את חלוקתו בזמן ובמרחב.
לפי המחוז, הנתונים מהשטח וההתפתחויות הפוליטיות בימים האחרונים מעידים על מבצע גיוס רחב שמובילים ארגוני "המקדש", במטרה לשבור את השיא שנרשם בשנה שעברה, אז פלשו כ־4,000 מתנחלים למסגד ביום אחד. השנה שואפים הארגונים להביא למקום 5,000 מתנחלים, יעד שהם מקדמים בהדרגה מאז 2021.
מספר המתנחלים שפלשו למסגד במסגרת האירועים האלה עמד על כ־2,200 בשנים 2022 ו־2023, עלה לכ־3,000 בשנת 2024 ולכ־4,000 בשנת 2025. במחוז מסרו כי הנתונים מעידים על תוכנית הסלמה הדרגתית שנועדה להפוך את היום הזה למועד השנתי המרכזי לפלישות למסגד.
המחוז ציין כי הסימנים הראשונים לגיוס השנה הופיעו עם תחילת חודש אב העברי. ב־15 ביולי פלשו למסגד 677 מתנחלים, אחד המספרים הגבוהים שנרשמו בראש חודש עברי.
לדברי המחוז, הגיוס ההמוני מלווה גם בהסלמה פוליטית ורשמית. בכנסת נערך כנס שכותרתו "עשור של התקדמות חיובית בהר הבית, 59 שנים לאחר השבתו", בהשתתפות שלושה שרים ושבעה חברי כנסת.
במהלך הכנס הושמעו קריאות לשנות את הסטטוס קוו במסגד אל־אקצא, לאפשר תפילות וטקסים תלמודיים מלאים במקום ולהגביל את כניסת המוסלמים אליו. במחוז ירושלים מסרו כי הדברים משקפים אימוץ פוליטי גלוי של תוכנית להחלת ריבונות ישראלית על המסגד, בניגוד למשפט הבינלאומי ולהחלטות האו"ם ואונסק"ו, שלפיהן מסגד אל־אקצא על כל שטחו, 144 דונם, הוא מקום תפילה מוסלמי בלבד.
המחוז הזהיר גם מפני קריאות של ארגוני "המקדש" לקיים מחר בערב, ערב הפלישה, את מה שהם מכנים "מצעד הריבונות בירושלים". לפי התוכנית, המצעד ייצא מ"גן העצמאות", שהוקם מעל בית הקברות המוסלמי ההיסטורי ממילא, יעבור סביב שערי העיר העתיקה ויסתיים ברחבת אל־בוראק.
במחוז מסרו כי מטרת המצעד היא לכפות סמלי ריבונות התנחלותיים חדשים באזור מסגד אל־אקצא ולשלבם בעונת הפלישות השנתית.
מחוז ירושלים הדגיש כי מסגד אל־אקצא, על כל שטחו, הוא אתר מוסלמי בלבד, וכי כל צעד ישראלי שנועד לשנות את זהותו, אופיו או מעמדו ההיסטורי והמשפטי הוא חסר תוקף.
