ז'נבה, 22 במאי 2026, וואפא — עצרת ארגון הבריאות העולמי אימצה בכינוסה ה־79, המתקיים בז'נבה בין 18 ל־23 במאי, שתי החלטות העוסקות במצב הבריאותי בשטח הפלסטיני הכבוש ובגולן הסורי הכבוש. שתי ההחלטות אושרו ברוב בינלאומי רחב.

ההחלטה הראשונה, שכותרתה "המצב הבריאותי בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות מזרח ירושלים, ובגולן הסורי הכבוש", אושרה ברוב של 89 מדינות. 31 מדינות נמנעו, וחמש מדינות בלבד התנגדו.

בהחלטה הודגשה חומרת ההידרדרות ההומניטרית והבריאותית, בעיקר ברצועת עזה. נוסח ההחלטה קושר בין ההידרדרות במצב התזונתי והבריאותי לבין מדיניות ההרעבה ומניעת הכנסת אספקה חיונית, לצד קריסת מערכת הבריאות והחשש הגובר להתפשטות מגפות במרכזי המחסה הצפופים.

ההחלטה קוראת למנכ"ל ארגון הבריאות העולמי להכין דוחות תקופתיים, המבוססים על הערכות שטח, לצורך מעקב אחר פגיעות בחולים, בפצועים, בצוותים רפואיים ובאמבולנסים.

עוד נקבע בה כי יש להגן על מתקנים חיוניים, להבטיח הכנסת דלק וציוד רפואי ללא מכשולים, ולספק חיסונים, תרופות ושירותי בריאות נפש, במיוחד לילדים ולבני נוער שנפגעו מטראומה. ההחלטה מדגישה גם את הצורך בחיזוק הטיפול הרפואי המיוחד במקרים קשים, כדי למנוע סיבוכים חמורים.

ההחלטה מדגישה את החובה ליישם את צעדי הביניים של בית הדין הבינלאומי לצדק, ובכלל זה פתיחת המעברים והקלת פינוי רפואי. היא קוראת גם לכנס ועידת תורמים בינלאומית לפני הכינוס הבא של העצרת, לצורך תמיכה בשיקום מערכת הבריאות הפלסטינית.

העצרת אימצה גם החלטה שנייה, שכותרתה "המצב הבריאותי בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות מזרח ירושלים". החלטה זו אושרה ברוב של 108 מדינות, מול 13 נמנעות ושלוש מתנגדות בלבד — אחד משיעורי התמיכה הגבוהים שנרשמו בתיק הפלסטיני במסגרת הארגון.

החלטה זו מבוססת על החלטת המושב המיוחד שהתקיים בדצמבר 2023, ומתמקדת בעיקר באסון הבריאותי וההומניטרי ברצועת עזה ובהרס הנרחב שנגרם לתשתיות הבריאות בעקבות המתקפה.

בנוסח ההחלטה מובעת דאגה עמוקה ממותם ומפציעתם של עשרות אלפי אזרחים, רובם נשים, ילדים וקשישים, וכן מאלפי נעדרים שנותרו תחת ההריסות. ההחלטה מגנה גם את האבדות הכבדות בקרב הצוותים הרפואיים והעובדים ההומניטריים.

עוד מצוין בה כי בתי חולים ואמבולנסים רבים יצאו מכלל שימוש בעקבות הפצצות או מחסור בדלק, דבר שהוביל להשבתת חדרי ניתוח, יחידות טיפול נמרץ ואינקובטורים לפגים.

ההחלטה מזהירה מפני השלכות סביבתיות ובריאותיות חמורות הנובעות מחוסר היכולת לפנות גופות מתחת להריסות, בזמן שהשירותים הבסיסיים קורסים.

היא קוראת לאפשר מעבר מיידי ובלתי מותנה של סיוע הומניטרי ורפואי לרצועת עזה, להקל על פינוי פצועים וחולים, ולהבטיח הגנה מלאה על מתקני בריאות וצוותים רפואיים בהתאם לאמנות ז'נבה משנת 1949.

עוד מדגישה ההחלטה את הצורך במימון דחוף לשיקום מערכת הבריאות הפלסטינית, ובהבטחת המשך פעילותן של תוכניות בריאות בשיתוף פעולה בין ארגון הבריאות העולמי, אונר"א והשותפים הבינלאומיים.

שר הבריאות הפלסטיני, מאג'ד אבו רמדאן, אמר כי אימוץ שתי ההחלטות הוא מסר בינלאומי ברור, שלפיו העולם אינו יכול להמשיך להתעלם מהאסון הבריאותי וההומניטרי בפלסטין.

לדבריו, הרוב הרחב שתמך בהחלטות משקף תמיכה גוברת בזכות הפלסטינית לבריאות, לחיים ולכבוד אנושי, ומדגיש את הצורך בפעולה דחופה להגנה על בתי החולים ולהבטחת זרימת אספקה ללא הגבלות.

אבו רמדאן הוסיף כי מערכת הבריאות הפלסטינית מתמודדת עם אחד המשברים החמורים בתולדותיה. לדבריו, נדרשת פעולה בינלאומית שתחרוג מהצהרות ותתורגם לצעדים מעשיים ומיידיים להצלת מה שנותר ממערכת הבריאות.

הוא הודה למדינות שתמכו בהחלטות, והדגיש כי הפלסטינים ימשיכו לפעול עם השותפים הבינלאומיים כדי להבטיח את יישומן ואת מיצוי הדין עם האחראים להפרות נגד מערכת הבריאות.