בריסל, 13 ביולי 2026, וואפא – ראש הממשלה מוחמד מוסטפא קרא היום לאיחוד האירופי ולשותפים האזוריים והבינלאומיים להעניק סיוע מיידי לתקציב החירום של הממשלה הפלסטינית, כדי לאפשר את המשך אספקת השירותים הציבוריים, להבטיח את תפקוד המוסדות ולהמשיך ביישום תוכנית הרפורמות.

מוסטפא אמר את הדברים בכינוס השרים השני של קבוצת התורמים לפלסטינים, שנערך במטה הנציבות האירופית בבריסל בהשתתפות כ־65 נציגים של מדינות, מוסדות תורמים ושותפים בינלאומיים. הוא עמד בראש הכינוס לצד נציבת האיחוד האירופי לענייני המזרח התיכון, דוברבקה שויצה.

לדבריו, המלחמה ברצועת עזה הותירה הרס חסר תקדים ומשבר הומניטרי רחב היקף, בעוד שבגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים, נמשכים הסיפוח, הרחבת ההתנחלויות, אלימות המתנחלים וההגבלות על חופש התנועה.

מוסטפא הוסיף כי מאז אוקטובר 2023 הצטמצם המשק הפלסטיני ב־30%, שיעור האבטלה עלה ל־50% ויותר מחצי מיליון עובדים איבדו את מקום עבודתם. לדבריו, המשבר החריף בשל המשך עיכוב כספי הסילוקין בידי ישראל וההגבלות שהוטלו על המערכת הפיננסית והכלכלית הפלסטינית.

לדבריו, ישראל הפסיקה ב־15 החודשים האחרונים את ההעברה הסדירה של כספי הסילוקין, ובכך פגעה באופן קשה ביכולתה של הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה. עם זאת, אמר, הממשלה המשיכה לפעול, ליישם רפורמות ולשמור על תפקוד המוסדות.

מוסטפא הציג תוכנית ל־18 חודשים, שנועדה לעבור משלב הרפורמות לשלב ההתאוששות, חיזוק העמידה הלאומית, איחוד המוסדות ובניית המדינה. התוכנית כוללת חמישה תחומים מרכזיים: חיזוק הקהילות הפגיעות, שיפור הממשל ושלטון החוק, תמיכה בשיקום רצועת עזה והשבת אחריות הממשלה בהדרגה לרצועה, קידום עצמאות כלכלית והרחבת ההכרה הבינלאומית במדינת פלסטין.

לדבריו, הצלחת התוכנית מחייבת תמיכה מדינית רחבה ברשות הפלסטינית, צעדים לסיום הכיבוש, הרחבת ההכרה במדינת פלסטין ושדרוג הסכם הביניים בין האיחוד האירופי לאש"ף מ־1997 להסכם שותפות מלא.

מוסטפא קרא גם להעמיד מימון מיידי ומובטח לתקציב החירום, לאפשר את תחילת שיקום הרצועה ללא דיחוי ולהבטיח כניסה חופשית של סיוע הומניטרי, סחורות וחומרי בנייה.

"לא ניתן לקדם רפורמה או תוכנית אסטרטגית ללא התנאים המדיניים והכלכליים הדרושים ליישומן", אמר. "לא ניתן לשקם את הכלכלה כל עוד ההכנסות מעוכבות וחופש התנועה והגישה מוגבל, ולא ניתן לקדם פתרון של שתי מדינות ללא תמיכה מדינית אמיתית ומסלול אמין לסיום הכיבוש".

מוסטפא האשים את ישראל בהפרה חוזרת של התחייבויותיה לפי פרוטוקול פריז, ובהן עיכוב כספי המסים, הגבלות על הקשרים הבנקאיים, הגבלות על החזרת עודפי שקלים, פגיעה בתנועת אנשים וסחורות וביטול היתרי עבודה לפלסטינים.

לדבריו, אם ישראל אינה מסוגלת עוד ליישם את מודל איחוד המכסים שנקבע בפרוטוקול פריז, על הקהילה הבינלאומית לתמוך בהקמת מערכת מכס פלסטינית עצמאית.

הוא הוסיף כי אם ההסדרים הבנקאיים והמוניטריים הקיימים יחדלו לתפקד, יש לתמוך בהקמה הדרגתית של מטבע פלסטיני ובהפיכת רשות המטבע הפלסטינית לבנק מרכזי בעל סמכויות מלאות.

ראש הממשלה הציג גם את ההתקדמות בתוכנית הרפורמות ופיתוח המוסדות, הכוללת ארבעה תחומים ו־53 סעיפים. לדבריו, רוב הצעדים שסוכמו כבר הושלמו, והצעדים הנותרים נמצאים בשלבים מתקדמים.

בתחום ניהול הכספים הציבוריים, לדבריו, הממשלה חיזקה את הפיקוח על ההוצאות, שיפרה את ניהול החוב והסיכונים וקידמה צעדים לצמצום ההלוואות נטו ולשיפור יציבות התקציב.

בתחום הרווחה, הוסיף, הונהגה מערכת מאוחדת להגנה חברתית, המבוססת על קריטריונים שקופים ועל בחינת צרכים, לצד גוף פיקוח עצמאי ומערכת דיגיטלית לאומית.

מוסטפא אמר כי הממשלה פועלת גם להתאמת מערכת החינוך לסטנדרטים של אונסק"ו, ובמקביל ממשיכה בתוכנית הרפורמה המדינית שקבע הנשיא מחמוד עבאס.

לדבריו, הבחירות לרשויות המקומיות התקיימו ברחבי פלסטין, לרבות בדיר אל־בלח שברצועת עזה. הוא הוסיף כי עבאס פרסם צו לקיום בחירות לפרלמנט הפלסטיני ב־28 בנובמבר השנה.

בשולי הכינוס חתמו האיחוד האירופי ומדינות נוספות, ובהן ספרד, דנמרק, קפריסין, אירלנד, יוון, פורטוגל, איטליה, הולנד, צרפת, שווייץ ובלגיה, על הסכמי סיוע חדשים עם שר האוצר והתכנון הפלסטיני אסתיפאן סלאמה.

ההסכמים כוללים התחייבויות נוספות בסך 41.7 מיליון יורו במסגרת תוכנית PEGASE. סכום זה מצטרף ל־310 מיליון יורו שהקצתה הנציבות האירופית לתוכנית לשנים 2026 ו־2027.