רמאללה, 3 במרץ 2026 (וואפא) — משרד הווקף והעניינים הדתיים מסר כי בפברואר פלשו כוחות הכיבוש למסגד אל־אקצא לפחות 24 פעמים, ובמהלך אותו חודש מנעו 45 פעמים את קריאת האזאן באלחראם אלאבראהימי בחברון.

בדוח החודשי שפרסם על מה שהגדיר כפגיעות והפרות במסגד אל־אקצא ובאלחראם אלאבראהימי נטען כי נרשמה החרפה חריגה בהיקף האירועים ובאופיים, וכי הדבר בלט במיוחד עם תחילת רמדאן. לפי הדוח, אלפי מתנחלים נכנסו למסגד אל־אקצא במהלך פברואר, בכניסות בוקר וערב כמעט מדי יום, ובחצרות המתחם תועדו טקסים דתיים גלויים שכללו השתחוויות, שכיבה על הקרקע, שירה וריקודים קבוצתיים, לצד הנפת טקסטים ותפילות מודפסים. במשרד הווקף תיארו זאת כניסיון לכפות מציאות דתית חדשה ולשנות את הסטטוס קוו במתחם.

המשרד טען כי בימים שקדמו לתחילת החודש העברי נרשמה עלייה נוספת במספר הכניסות, וכי ב־17 וב־18 בפברואר תועדו המספרים הגבוהים ביותר, תחת אבטחה מוגברת של כוחות הכיבוש. במקביל, לפי הדוח, הוטלו מגבלות נרחבות על כניסת מתפללים מוסלמים, מאות הורחקו מהמתחם, ובדרך לעיר העתיקה נרשמו עיכובים ובדיקות זהות, בעיקר באזור שער א־סאהרה ושער א־סלסילה.

עוד נטען כי כוחות הכיבוש המשיכו להיכנס לאזורי המתחם סמוך לאל־מוסלא אל־קיבלי ולכיפת הסלע במהלך דרשות ותפילות יום שישי, גם כאשר השתתפו עשרות אלפים, ובפרט בימי שישי של רמדאן. לפי הדוח, בחלק מימי השישי עלה מספר המתפללים על 100 אלף, נוסף על עשרות אלפים שהתפללו את תפילת הערב ואת תפילות התראוויח.

לצד האירועים בתוך המתחם, הדוח מצביע על פעולות סביבו, ובהן קיום טקסים שנתפסו בעיני המשרד כמתריסים ליד חומת אל־בוראק, כניסות לעיירות ולשכונות בירושלים, והידוק מחסומים וצעדים צבאיים שנועדו, לפי הטענה, לצמצם את הגעת המתפללים למסגד.

בדוח נכתב גם כי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נכנס לחצרות מסגד אל־אקצא בליווי מפקד כוחות משטרת הכיבוש וקצינים בכירים, וקיים במקום דיון פנימי להערכת מצב. המשרד קשר בין הביקור לבין הצהרות בן גביר על “החלת ריבונות” ועל “נחישות” בתקופת רמדאן, וטען כי הדברים משתלבים בהידוק ההגבלות על מתפללים בירושלים.

באשר לאלחראם אלאבראהימי, משרד הווקף מסר כי כוחות הכיבוש מנעו את קריאת האזאן 45 פעמים, ובמקביל הופעלה מוזיקה רועשת בחלק שבשליטת מתנחלים. עוד נמסר כי הדלת המזרחית ושער השוק המוביל למתחם נחסמו יותר מפעם אחת ביום, וכי חלק מסדני המקום לא הורשו להיכנס לעבודתם. לפי הדוח, צוותי הסהר האדום ושירותי ההצלה לא הורשו להיכנס בשני ימי השישי הראשונים של רמדאן, וחלק מאזורי המתחם נותרו סגורים בטענה ל“מצב ביטחוני”. המשרד הוסיף כי המתחם נסגר לחלוטין בפני מתפללים מוסלמים החל מהיום ה־11 לרמדאן ועד למועד פרסום הדוח, בנימוק של המלחמה האיראנית־ישראלית.

בנוסף נטען בדוח כי מסתערבים הציתו חלק ממסגד אבו בכר א־סדיק בכפר תל באזור שכם וריססו כתובות גזעניות על קירותיו, וכי קבוצת מתנחלים פגעה בכנסיית הביקור בכפר עין כרם המגורש ממערב לירושלים וריססה כתובות גזעניות על קירות הכנסייה ועל כלי רכב שחנו בסביבה.

בסיכום הדוח קבע משרד הווקף והעניינים הדתיים כי אירועי פברואר משקפים, לדבריו, מדיניות שמטרתה לכפות חלוקה בזמן ובמרחב במסגד אל־אקצא ולהכשיר שינוי בזהותו האסלאמית. המשרד הזהיר מפני המשך המגמה, וקרא לקהילה הבינלאומית לשאת באחריות משפטית ומוסרית להגנה על האתרים הקדושים המוסלמיים והנוצריים בירושלים.