רמאללה, 21 בדצמבר 2025 (ואפא) – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית ורשות המטבע הפלסטינית פרסמו הודעה משותפת על מצבה של הכלכלה הפלסטינית בשנת 2025 ועל תחזיות לשנת 2026. הנתונים מוצגים במחירים קבועים ואינם כוללים את אותו חלק של מחוז ירושלים שסופח בכפייה לאחר כיבוש הגדה המערבית בשנת 1967.
הכלכלה הפלסטינית שקועה עדיין במיתון עמוק בשנת 2025
למרות עלייה חשבונאית של כ־4% בכלכלה הפלסטינית בשנת 2025 לעומת 2024, התוצר המקומי הגולמי ממשיך לשקף מיתון ממושך, לאחר ירידה מצטברת של כ־24% לעומת רמתו בשנת 2023. ירידה זו משקפת את עומק הנזק המצטבר שנגרם לכלכלה מאז תחילת מתקפת הכיבוש הישראלי על הגדה המערבית ורצועת עזה, פגיעה ביכולת הייצור והמשך החסמים בפעילות הכלכלית.
התוצר המקומי הגולמי ברצועת עזה רשם בשנת 2025 ירידה חדה של 84% לעומת 2023, בעוד שבגדה המערבית נרשמה ירידה של 13% באותה תקופה. אף שבגדה המערבית נרשמה עלייה מוגבלת של 4.4% בשנת 2025 לעומת 2024, ברצועת עזה נמשך הכיווץ הכלכלי ונרשמה ירידה נוספת של 8.7% באותה שנה.
הצמיחה שנרשמה בשנת 2025 מיוחסת לשיפור יחסי ומוגבל בחלק מענפי הייצור ולחידוש מצומצם של הפעילות המסחרית בהשוואה לשנת 2024. עם זאת, רמת התוצר הכוללת נותרה נמוכה בהרבה מזו שקדמה למתקפה, דבר הממחיש כי הכלכלה הפלסטינית טרם שבה ליכולת הייצור שלה וכי מסלול ההתאוששות נותר שברירי ומוגבל נוכח השלכות המתקפה והמשך ההגבלות. בשנת 2025 נרשמה קריסה כמעט מוחלטת של כלל הפעילות הכלכלית ברצועת עזה לעומת 2023, לצד כיווץ חד ברוב הענפים בגדה המערבית, גם אם חלה בהם עלייה מסוימת לעומת 2024.
הכלכלה הפלסטינית מוגדרת ככלכלה שירותית, כאשר כ־60% מהפעילות הכלכלית מבוססת על שירותים, בעוד שהענפים היצרניים התומכים בצמיחה מהווים כ־19% בלבד. מבנה זה הופך את הכלכלה לפגיעה במיוחד לזעזועים, ובשנת 2025 נרשמה ירידה ברוב הענפים לעומת 2023.
ענף הבנייה רשם את הירידה החדה ביותר, בשיעור של 41% (29% בגדה המערבית ו־99% ברצועת עזה), והיקפו הסתכם ב־296 מיליון דולר. אחריו ענף התעשייה עם ירידה של 25% (21% בגדה המערבית ו־94% ברצועת עזה) והיקף של 1.155 מיליארד דולר. ענף השירותים ירד אף הוא ב־25% (12% בגדה המערבית ו־82% ברצועת עזה) והיקפו עמד על 6.794 מיליארד דולר. ענף החקלאות ירד ב־18% (יציבות בגדה המערבית וירידה של 92% ברצועת עזה) והיקפו הסתכם ב־686 מיליון דולר.
בשנת 2025 נרשמה עלייה שולית ברוב הענפים בהשוואה ל־2024, אך זו אינה משקפת תחילתה של התאוששות, שכן רמת הפעילות נותרה נמוכה בכשליש בממוצע לעומת התקופה שקדמה למתקפה.
ירידה בהיקף הסחר החוץ בשנת 2025 לעומת 2023
היקף הסחר של פלסטין עם העולם ירד ב־12%. היבוא ירד ב־17% והסתכם ב־7.881 מיליארד דולר בשנת 2025 לעומת 2023. היבוא הפלסטיני גבוה פי שלושה בקירוב מהיצוא, בעוד שערך יצוא הסחורות והשירותים עלה ב־5% והגיע ל־2.856 מיליארד דולר.
העלייה ביצוא מוסברת בכך שרובו מגיע מהגדה המערבית, שבה נרשמה עלייה יחסית בתקופה זו, דבר המדגיש את העומק המתמשך של הגירעון במאזן המסחרי. בהשוואה לשנת 2024 נרשמה בשנת 2025 עלייה של 18% ביצוא ו־20% ביבוא, אך היקפם נותר נמוך מהרמות שקדמו למתקפה.
יצוין כי חלקה של רצועת עזה בסחר החוץ הגיע לשיא של 29% מכלל הסחר הפלסטיני בשנת 2003, אך צנח לפחות מ־4% במהלך מתקפת הכיבוש הישראלי. השיתוק הכמעט מוחלט של שרשראות האספקה אל הרצועה וממנה הוביל לאסון בריאותי ותזונתי, על רקע מחסור חמור במוצרים בסיסיים, תרופות וציוד רפואי ומזון, המסופקים כיום בהיקף שאינו עולה על 4% מהכמות הנדרשת בפועל.
האבטלה ברצועת עזה חצתה את רף ה־77%
שוק העבודה הפלסטיני ממשיך להתמודד עם אתגרים כבדים לנוכח ההשלכות הכלכליות והחברתיות של המתקפה על רצועת עזה. אף שנרשם שיפור קל במדדי האבטלה וההשתתפות בכוח העבודה בשנת 2025, הנתונים משקפים קיפאון ופערים חדים בין הגדה המערבית לרצועת עזה.
כמחצית מכוח העבודה הפלסטיני אינו מועסק, ושיעור האבטלה עמד בשנת 2025 על 46% – 28% בגדה המערבית ו־78% ברצועת עזה. מספר המובטלים חצה את רף 650 אלף איש.
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה בשנת 2025 ל־43.7%, בין היתר בעקבות ניסיונות של יחידים להשתלב בכל עבודה אפשרית או לחפש מקורות פרנסה חלופיים לאחר המתקפה. בגדה המערבית עמד שיעור ההשתתפות על 43% וברצועת עזה על 38%, רמות הנמוכות מאלה שנרשמו לפני המלחמה בשנת 2023.
עוני ורמת החיים
עוד לפני המתקפה על רצועת עזה חצו שיעורי העוני את רף ה־63%. קו העוני בפלסטין עמד על כ־2,717 שקלים וקו העוני העמוק על כ־2,170 שקלים. לאחר המתקפה המתמשכת ניתן לומר כי הדיון חורג מעוני ומגיע למצבי רעב ואי־ביטחון תזונתי. הצריכה הכוללת ירדה בשנת 2025 ב־24% לעומת 2023 (12% בגדה המערבית ו־81% ברצועת עזה), נתון המשקף פגיעה ישירה ברמת החיים, ובפרט מצביע על כך שרוב תושבי הרצועה סובלים מרמות חמורות של אי־ביטחון תזונתי.
עלייה חדה ברמת המחירים
רמת המחירים בפלסטין עלתה בשנת 2025 בכ־11% לעומת 2024, בעקבות עלייה חדה של כ־22% ברצועת עזה, לצד ירידה קלה של 0.13% בגדה המערבית. זאת על רקע המצור הכמעט מוחלט על הרצועה, המחסור החריף בסחורות והשפעת המצב האזורי.
אופק הכלכלה הפלסטינית לשנת 2026: עלייה שולית במציאות כלכלית קשה
רשות המטבע והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמו דוחות תחזית לשנת 2026, המתבססים על תרחיש בסיס המניח המשך המצב הכלכלי והפוליטי הקיים ללא שינוי מהותי. לפי התרחיש, ההגבלות החמורות על תנועת אנשים וסחורות יימשכו, הפעילות הכלכלית ברצועת עזה תישאר מצומצמת בשל ההרס הנרחב, ופעילותה תוגבל בעיקר לסיוע הומניטרי. כמו כן, חלק ניכר מהעובדים הפלסטינים ימשיך להיות מנוע מגישה לשוק העבודה בישראל, דבר שיפגע בהכנסות ובביקוש המקומי.
בתחום הפיסקלי צפוי המשך לחץ על תקציב הממשלה הפלסטינית בשל חוסר סדירות בהעברת כספי הסליקה והמשך הניכויים הישראליים, לצד ירידה בהכנסות המקומיות. גם היקף הסיוע החיצוני צפוי להישאר נמוך, והסחר החוץ ימשיך להיות מושפע מהמגבלות והחסמים.
על בסיס הנחות אלו מוערך כי הכלכלה הפלסטינית תרשום בשנת 2026 צמיחה של 4.1%–4.5%. מדובר בהמשך התאוששות הדרגתית לאחר ההתכווצות החדה של 2024, אך ללא חזרה מלאה ליכולת הייצור. הצמיחה נשענת בעיקר על שיפור מוגבל בביקוש הכולל, בעיקר בצריכה הפרטית, הנתמכת בסיוע הומניטרי ובהעברות פרטיות, וכן על תרומה חלקית של ההשקעה.
נוכח רמת הסיכון ואי־הוודאות הגבוהה, כוללות התחזיות גם ניתוח תרחישים חלופיים – אופטימי ופסימי – שעשויים להשפיע לחיוב או לשלילה על הביצועים הכלכליים בטווח הקרוב.
