רמאללה, 10 בדצמבר 2025 – הרשות לעניינים אזרחיים הודיעה לוועדה לענייני אסירים ולמועדון האסיר הפלסטיני כי עבד א־רחמן צפיאן מחמד סבטין, בן 21 מהכפר חוסאן שממערב לבית לחם, קרס ומת הלילה בבית החולים "שערי צדק", בזמן שהיה מוחזק בידי כוחות הכיבוש.
על פי ההודעה המשותפת של הוועדה לענייני אסירים ומועדון האסיר, סבטין נעצר ב־24 ביוני 2025 והוחזק מאז במעמד של עצור ממתין למשפט. ב־25 בנובמבר התקיים בעניינו דיון בבית משפט צבאי. בני משפחתו שנכחו באולם מעידים כי באותו יום הוא לא הציג סימנים חיצוניים המעידים על מצב בריאותי מסכן חיים, אף שנפצע פציעה קשה בבטנו כשנה לפני מעצרו ומצבו הרפואי הוגדר לאחר מכן כיציב.
שתי המסגרות טוענות כי נסיבות מותו של סבטין אינן מנותקות מהתנאים השוררים כיום בבתי הכלא ובמתקני הכליאה של הכיבוש, ומגדירות את המקרה חלק מ"מדיניות של הרג איטי" כלפי מוחזקים. לדבריהן, מותו מצטרף לשרשרת ארוכה של מקרי מוות של עצורים וכלואים, ולדפוס של הוצאות להורג בשטח המתבצעות לצד החזקת אלפים בתנאים שהן מגדירות כבלתי אנושיים.
בהודעה נמסר כי מאז תחילת מה שהארגונים מכנים "מלחמת ההשמדה" על העם הפלסטיני, מספר ההרוגים מבין המוחזקים בבתי הכלא ובמתקני הכליאה עבר את רף המאה, על פי נתונים של ארגוני זכויות אדם, בהם ארגונים ישראליים. זהותם של 85 מהם פורסמה, בעוד שעשרות מוחזקים מעזה שהוגדרו כהרוגים עדיין נתונים, לפי ההודעה, בהסתר, לצד עשרות עצורים שהוצאו להורג בשטח. לטענת הארגונים, מדובר בשלב המדמם ביותר בתולדות האוכלוסייה הפלסטינית הכלואה, וכי מספר ההרוגים הידועים מאז 1967 עלה ל־322.
הוועדה לענייני אסירים ומועדון האסיר קושרים בין המקרה של סבטין לבין המהלך לקידום חוק המאפשר הוצאות להורג של אסירים, ולנתונים שהציגו ארגוני זכויות אדם – חלקם ישראליים – על עלייה חדה במספר ההרוגים בתוך בתי הכלא והמחנות מאז מינויו של השר איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי. לטענתם, מאז נכנס לתפקידו בן גביר מוביל קו שמטרתו להחמיר שיטתית את תנאי הכליאה, לשלול מהמוחזקים זכויות בסיסיות ולהפוך את עצם ההחזקה לשדה ענישה מתמשך.
בהודעה נטען כי מערכת בתי הכלא ואמצעי הכפייה של הכיבוש, כולל המערכת המשפטית, פועלים מאז תחילת המלחמה לייצר "מציאות ממוסדת חדשה" שמטרתה פגיעה גופנית ונפשית במוחזקים. לדבריהם, הדבר נעשה באמצעות עינויים, רעב, מניעת טיפול רפואי, אלימות מינית – לרבות מקרי אונס – והפיכת זכויות בסיסיות כגון ביקורי משפחה, טיפול רפואי או מגע עם עורכי דין לכלי ענישה. הארגונים מתארים תנאים שהם מגדירים כ"מזוהמים ומסוכנים", הכוללים צפיפות קיצונית והיעדר היגיינה, שתרמו להתפשטות מחלות ואפילו להפיכת מחלת הגרדת לכלי לחץ נוסף נגד מוחזקים.
לפי ההודעה, קצב מקרי המוות במתקני הכליאה "אינו דומה לשום תקופה קודמת": כמעט שלא חולף חודש מבלי שיתווסף שם חדש לרשימת ההרוגים. נוסף על כך מאשימים הארגונים את כוחות הכיבוש בכך שהם ממשיכים להחזיק בגופות המוחזקים שמתו בתנאי כליאה, ומנהלים סביב המקרים בדיקות פורמליות בלבד שאין מאחוריהן חקירה מהותית. לטענתם, בכך מעמיקה מדיניות של פטור מאחריות ומיסוד של שיטת הרג איטי.
הארגונים מזהירים כי כל עוד המציאות הזו נמשכת, מספר ההרוגים צפוי לעלות. אלפי מוחזקים, כך לפי ההודעה, כלואים כיום בתנאים שאינם עומדים בשום סטנדרט של זכויות אדם: עינויים פיזיים ונפשיים, רעב מתמשך, אלימות גופנית ומינית, הזנחה רפואית מכוונת והפצת מחלות מידבקות, בראשן הגרדת, שחזרה להתפשט בתאי המעצר. בנוסף מצוינים צעדי ענישה קולקטיביים, שלילת חפצים בסיסיים וצמצום חסר תקדים של תנאי החיים.
הוועדה לענייני אסירים ומועדון האסיר מתייחסים גם למה שהם מכנים "הוצאות להורג בשטח" של עצורים. לדבריהם, עדויות ותצלומים של גופות שהוחזרו לאחר הפסקת האש מצביעים על "פציעות קשות ושיטתיות" המעידות על אלימות קיצונית לפני המוות. לצד זאת הם טוענים לקיומם של נתונים לא פומביים לגבי מספרם המדויק של העצורים שהוצאו להורג.
שני הגופים מטילים על כוחות הכיבוש אחריות מלאה למותו של סבטין, ודורשים מהמערכת הבינלאומית לפעול. הם קוראים לארגוני זכויות האדם, לגופים האמונים על המשפט הבינלאומי ולמנגנוני האו"ם לנקוט צעדים ממשיים להעמדת בכירי הכיבוש לדין על פשעי מלחמה המבוצעים, לדבריהם, נגד מוחזקים ונגד כלל האוכלוסייה הפלסטינית.
בהודעה מודגש הצורך בסנקציות ברורות שיבודדו את הכיבוש ויחזירו למערכת הבינלאומית, כהגדרתם, את "תפקידה המקורי": הגנה על זכויות אדם ואכיפת הדין. הארגונים טוענים כי כוחות הכיבוש נהנים מחסינות דה־פקטו, בזכות תמיכתן של מעצמות המתייחסות אליהם כאל ישות שמעל החוק.
לפי הנתונים שפרסמו, יותר מ־9,300 פלסטינים מוחזקים כיום בבתי כלא ובמתקני כליאה של הכיבוש, נוסף על מאות עצורים המוחזקים במחנות צבאיים. בין המוחזקים יש יותר מ־50 נשים וכ־350 קטינים.
