רמאללה – 8 בנובמבר 2025 – וואפא – על פי הדוח השבועי של המשרד הלאומי להגנת האדמה ולמאבק בהתנחלויות ברשות הפלסטינית, הגדה המערבית ניצבת על סף גל חסר תקדים של פעילות התנחלותית. לפי הדוח, קצב האישור של תוכניות בנייה והשתלטות על אדמות פלסטיניות הולך וגובר, במיוחד מאז שאישרו רשויות הכיבוש בסוף אוגוסט האחרון את תוכנית הבנייה באזור E1 שממזרח לירושלים, הנחשבת למסוכנת ביותר בעשורים האחרונים.
הדוח, הסוקר את התקופה שבין 1 ל־7 בנובמבר 2025, מציין כי ההתרחבות ההתנחלותית מואצת על רקע ההכנות לבחירות בישראל הצפויות בסוף השנה הבאה – או מוקדם מכך – כאשר בכירי הממשלה ובראשם בצלאל סמוטריץ' מנצלים את מעמדם לקידום תוכניות חדשות. לפי עיתון "ידיעות אחרונות", סמוטריץ' שבר שיאים בהחלטות בנייה ובהכרזות על אדמות בגדה המערבית כ"אדמות מדינה", ומרכז בידיו שליטה מלאה במדיניות ההתנחלות.
מאז הקמת ממשלת נתניהו, כך נכתב, הוכרזו 25,960 דונם כ"אדמות מדינה" – כמעט אותו היקף שהוכרז במהלך 27 השנים שקדמו להקמתה. סמוטריץ' הודיע לאחרונה כי בכוונתו לאשר בנייה של 1,973 יחידות חדשות בגדה, והציג את סדר יומה של "המועצה העליונה לתכנון", הצפויה לאשר תוכניות נוספות. בין הפרויקטים: 133 יחידות ב"תפוח מערב" מדרום לשכם, 720 ב"אבני חפץ" הסמוכה לטולכרם, 568 ב"עינב", 178 ב"גני מודיעין" שבמחוז רמאללה, 246 ב"רוש צורים" על אדמות נחלין ו־128 ב"עץ אפרים" שבמחוז סלפית.
בסוף אוקטובר אישרה המועצה העליונה לתכנון תוכנית להקמת 1,300 יחידות חדשות בגוש עציון שמדרום לירושלים. לפי ערוץ 14, מדובר בשכונה חדשה ב"הגבעה הרוסית" סמוך לאלון שבות, הכוללת גם מבני ציבור, בתי ספר ושטחים מסחריים. במקביל, אושר רשמית פרויקט E1, שמחבר את ירושלים עם ההתנחלות מעלה אדומים וחוצה את רצף השטח הפלסטיני מהצפון לדרום – מהלך הנחשב לשינוי אסטרטגי במפת ההתנחלות.
מאז 7 באוקטובר 2023, נכתב בדוח, רואים המתנחלים את האירועים שלאחר מכן כהזדמנות היסטורית להשתלטות על שטחים. מלחמת עזה נוצלה להרחבת ההתנחלויות, החרמות אדמות והתקפות על כפרים פלסטיניים. שנת 2024 תועדה כשנת שיא, עם 28,872 יחידות בנייה בתכנון ומכרזים, והכרזה על יותר מ־24 אלף דונם כ"אדמות מדינה". בשנת 2025 נמשכה המגמה, כאשר מספר היחידות שאושרו עבר את ה־21 אלף.
בנוסף לבנייה, ישראל הכריזה על השתלטות רחבה על אדמות בגדה: במרץ 2024 על 8,000 דונם בבקעה, וביולי על 12,700 נוספים – המהלך הגדול ביותר זה שלושה עשורים. הדוח מדגיש את מעורבות הממשלה הישראלית במימון "מאחזים רועים" שנועדו לגרש קהילות פלסטיניות. מאז 2023 הוקמו כ־150 מאחזים כאלה, ששולטים כיום על 786 אלף דונם – כ־14% משטח הגדה.
השתלטות זו לוותה באלימות נרחבת כלפי פלסטינים, הרס בתים וקהילות. לפי נתוני ארגונים ישראליים ובינלאומיים, יותר מ־60 קהילות בדואיות פונו בכוח. עיתון "ידיעות אחרונות" חשף כי משרד ההתנחלויות בראשות אורית סטרוק העביר 75 מיליון שקל למימון "רכיבים ביטחוניים" במאחזים – שם קוד למימון ישיר של המאחזים הרועים – לאחר שסמוטריץ' הגדיל את תקציב המשרד מ־123 ל־391 מיליון שקל. גם משרד החקלאות והקרן הקיימת תרמו מיליונים למימון פעילות זו.
מאז 2023 תועדו בידי האו"ם עקירתם של כ־2,895 פלסטינים עקב אלימות מתנחלים, בהם 636 מתחילת 2025. עונת מסיק הזיתים האחרונה תועדה כאלימה ביותר בעשור האחרון, עם עשרות תקיפות נגד חקלאים פלסטינים תחת אבטחת הצבא והמשטרה.
במקביל, פרסמה ישראל מכרזים חדשים לבניית שכונות נוספות בהתנחלות אדם־גבעות בנימין, מצפון־מזרח לירושלים – 342 יחידות ועוד 14 בתים נפרדים שיוקצו לחיילי מילואים – וכן הכריזה על תוכנית להקמת שכונה חדשה בגבעון החדשה מצפון־מערב לעיר. בנוסף, הוצא צו צבאי להפקעת 5,856 דונם מאדמות ענאתא, מתוכן 602 דונם בבעלות פרטית.
גם בעיר חברון הודיעה ישראל על חידוש תוכנית ישנה להקמת 63 יחידות דיור על שטח שוק הירקות הישן במרכז העיר. עיריית חברון גינתה את ההחלטה וכינתה אותה "פגיעה חמורה בזכויות התושבים ובהפרה של המשפט הבינלאומי". השוק, שהיה שוק מרכזי לתושבי העיר, נסגר לאחר טבח מערת המכפלה שביצע ברוך גולדשטיין ב־1994.
הדוח מפרט עשרות תקיפות של מתנחלים ברחבי הגדה – החל מהקמת מאחזים חדשים סביב ירושלים, דרך הצתות רכבים ומתקפות על חקלאים, ועד פלישות לבתי אזרחים בכפרים שונים במחוזות חברון, בית לחם, רמאללה, שכם, סלפית, קלקיליה, טולכרם והבקעה.
לפי הדוח, מדובר בגל התנחלותי מתואם היטב, הנתמך בתקציבים ממשלתיים, ומכוון להכתיב מציאות דמוגרפית וגאוגרפית חדשה בשטחי הגדה המערבית.
