רמאללה, 6 בנובמבר 2025 – רשות איכות הסביבה הפלסטינית הזהירה כי המצב הסביבתי בפלסטין מצוי בשלב חסר תקדים של סכנה, כתוצאה מהרס שיטתי של משאבים טבעיים ומהתשה מתמשכת הנגרמת על ידי הכיבוש והשינויים האקלימיים המואצים בעקבותיו – וזאת למרות שפלטות גזי החממה הפלסטיניות מהוות רק אחד לעשרת אלפים מהפלטות העולמיות.
בהודעה שפרסמה היום (חמישי) לציון היום הבינלאומי למניעת ניצול הסביבה במלחמות ובעימותים צבאיים, שחל מדי שנה ב־6 בנובמבר, הדגישה הרשות כי פעולות כוחות הכיבוש וההפרות המתועדות על ידי מוסדות בינלאומיים מצביעות על כך שהסביבה הפלסטינית נענשת פעמיים – גם בשל השלכות משבר האקלים וגם בשל מדיניות ההרס של הכיבוש. הרשות קראה להפעיל מנגנונים משפטיים בינלאומיים להגנה על הסביבה בעת סכסוכים מזוינים וליישם אמנות האוסרות שימוש בנשק הפוגע בסביבה.
הרשות ציינה כי היא פועלת במסגרת המאמצים הלאומיים לשילוב נושאי סביבה ואקלים בתוכנית השיקום והשחזור של רצועת עזה, באמצעות הערכה כוללת של הנזקים הסביבתיים, טיפול בקרקע ובמים, וגיבוש מסגרת לאומית לשיקום מערכות אקולוגיות שנפגעו – בסיוע שותפים בינלאומיים.
בהודעה נכתב כי הגנה על הסביבה הפלסטינית היא זכות בסיסית מזכויות האדם ועמוד תווך של החוסן הלאומי והריבונות על המשאבים הטבעיים. שמירה על הסביבה בפלסטין היא, לדבריה, הגנה על עצם הזכות לחיים.
הרשות הדגישה כי יום זה מצוין השנה על רקע מה שהיא הגדירה "מלחמת השמדה סביבתית ואנושית כוללת" ברצועת עזה, שמבצעים כוחות הכיבוש, לצד המשך הפגיעות השיטתיות בכל רחבי הגדה המערבית, ובכללן ירושלים בירת פלסטין.
בהודעה נמסר כי המלחמה בעזה גרמה לנזקים קטסטרופליים לבני אדם ולמרכיבי הסביבה – החיים והדוממים – ולהרס מוחלט של מערכות סביבתיות. הנזק כלל את חורבן התשתיות של מערכות המים, הביוב, הפסולת והאנרגיה, זיהום הים, הקרקע והאוויר, והצטברות עצומה של הריסות, שהיקפן מוערך בכ־60 מיליון טון. בנוסף, הוערך כי בשטח נותרו כ־100 אלף טון חומרי נפץ, בעלי עוצמת הרס השווה לתשע פצצות גרעין – מה שמרמז על פגיעה אנושה בכלל מרכיבי הסביבה שהשלכותיה יימשכו עשרות שנים.
בגדה המערבית, כך לפי הדו"ח, נמשכות התקפות כוחות הכיבוש הכוללות עקירות, החרמות קרקעות חקלאיות, הרחבת התנחלויות ותרגילים צבאיים באזורים טבעיים ובשמורות. צעדים אלה גורמים לסחף קרקע, לזיהום אוויר ומים ולדלדול מי תהום. על פי הנתונים, מתנחל ישראלי צורך מים בכמות הגדולה פי 13 מזו של אזרח פלסטיני, בעוד שכוחות הכיבוש שולטים בכל מאגרי המים בגדה, שמכילים כ־750 מיליון מ"ק בשנה – דבר המאיים על הביטחון התזונתי.
הרשות ציינה כי אזורי צפון הגדה, במיוחד מחנות הפליטים בג'נין ובטולכרם, חוו פלישות חוזרות שגרמו נזק כבד לתשתיות הסביבתיות – מערכות ביוב, מים ודרכים – וגרמו לעלייה משמעותית בזיהום הסביבתי ובפגיעה בבריאות התושבים.
ההערכות מצביעות על כך שההתנחלויות מזרימות מדי שנה כ־40 מיליון מ"ק שפכים ביתיים ותעשייתיים בלתי מטוהרים לשטח הפלסטיני, וגורמות לזיהום חמור של מקורות מים וסביבה. כמו כן, ההתנחלויות פולטות כשישה מיליון טון גזי חממה בשנה – רמות הגבוהות ב־140% מהפלטות שמייצרים תושבי הגדה ועזה יחד – מה שמחריף את השפעת הכיבוש על שינויי האקלים.
מאז 7 באוקטובר 2023 ועד החודש הנוכחי הקימו מתנחלים 114 מאחזים חדשים בשטחי הגדה – מספר חסר תקדים – אשר הובילו לגירושם של 33 קהילות בדואיות, המונות יחד 455 משפחות ו־2,853 תושבים.
כוחות הכיבוש השתלטו על 55 אלף דונם מאדמות פלסטיניות, מתוכם 20 אלף דונם הוגדרו כ"שטחים טבעיים מוגנים", ו־26 אלף דונם נוספים הוחרמו ב־14 הכרזות על "אדמות מדינה" במחוזות ירושלים, שכם, רמאללה, בית לחם וקלקיליה. בנוסף הוחרמו 1,756 דונם באמצעות 108 צווים למטרות צבאיות – לשם הקמת מגדלי תצפית, דרכים ביטחוניות ואזורי חיץ סביב ההתנחלויות.
עוד דווח כי הרשויות הישראליות דנו ב־355 תוכניות מתאר חדשות לבניית 37,415 יחידות דיור בהתנחלויות על שטח של כ־38,551 דונם – מתוכן אושרו 18,801 יחידות וכ־18,600 נוספות הופקדו להמשך קידום.
מספר המחסומים הקבועים והזמניים – שערים, מחסומים צבאיים או סוללות עפר – המגבילים את תנועת התושבים והסחורות ברחבי הגדה הגיע ל־916, מהם 243 שערים מתכתיים שהוקמו לאחר 7 באוקטובר 2023.
משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) ציין כי עונת מסיק הזיתים הנוכחית בגדה המערבית נחשבת לקשה ביותר בשנים האחרונות, כאשר מתקפות מתנחלים על חקלאים גרמו לפציעתם של 17 אזרחים עד כה.
