האג, 18 באוקטובר 2025 – בית הדין הפלילי הבין־לאומי בהאג דחה בפעם השנייה את הערעור שהגישה ישראל נגד צווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בגין חשד לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ברצועת עזה.
בהחלטה שפורסמה אתמול (שישי) ונפרסה על פני עשרה עמודים, ציינו שופטי בית הדין כי "ישראל חוזרת על טענותיה הקודמות", בהתייחס לערעור הראשון שנדחה ביולי 2025, שבו טענה גם כי לבית הדין אין סמכות שיפוט.
לפי הדיווח בעיתון "ידיעות אחרונות", ישראל שבה וטענה בערעור השני כי בית הדין "אינו מוסמך לדון בעבירות שבוצעו בשטחי פלסטין". אולם בהחלטתה הדגישה הערכאה הבין־לאומית כי היא "אינה מחויבת לדון בסוגיית הסמכות לפני ביצוע צווי המעצר", והבהירה כי הוצאת הצווים נעשתה במסגרת הליך נפרד שאינו תלוי בשאלת הסמכות המשפטית.
גורמים משפטיים בישראל סבורים כי הסכם הפסקת האש בעזה ועסקת חילופי השבויים עשויים להביא להקפאת ההליכים נגד נתניהו וגלנט, אך לפי הדיווח ב"ידיעות אחרונות", גורמים ישראלים הבהירו כי ההסכם "אינו משפיע רשמית על מהלך התיק", מאחר שצווי המעצר מתייחסים לעבירות שבוצעו בין 8 באוקטובר 2023 ל־20 במאי 2024.
ביולי 2025 דחה בית הדין הפלילי בקשה רשמית של ישראל לבטל את צווי המעצר ולעצור את החקירה נגד נתניהו וגלנט, שהוגשה ב־9 במאי אותה שנה. בהחלטתו ציין בית הדין כי לפי סעיף 19(7) באמנת רומא, ניתן להשעות חקירה רק כאשר מדינה מערערת על "קבילות התיק" – מה שישראל לא עשתה, שכן טענתה עסקה אך ורק בסוגיית הסמכות.
נזכיר כי בית הדין הפלילי הבין־לאומי הכיר ב־5 בפברואר 2021 בפלסטין כמדינה חברה באמנת רומא, מה שהעניק לו סמכות שיפוטית על השטחים הפלסטיניים שנכבשו ב־1967, כולל עזה והגדה המערבית.
ב־3 במרץ 2021 הכריז משרד התובע של בית הדין על פתיחת חקירה רשמית בנוגע למצב בפלסטין, וב־23 בספטמבר 2024 הגישה ישראל את התנגדותה לסמכות בית הדין לפי סעיף 19(2) לאמנה. כשניים לאחר מכן, ב־21 בנובמבר 2024, הוציאה הלשכה הטרומית הראשונה צווים נגד נתניהו וגלנט בגין חשד לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
