אוסלו, 26 באוגוסט 2025, וואפא – קרן ההשקעות הריבונית של נורווגיה, הגדולה בעולם עם היקף נכסים של שני טריליון דולר, הודיעה על משיכת השקעותיה מקבוצת "קטרפילר" האמריקאית ומחמישה בנקים ישראליים "מטעמים אתיים".

הבנקים הישראליים הכלולים בהחלטה הם: הבנק הבינלאומי הראשון לישראל, קבוצת פיבי אחזקות, בנק לאומי, בנק מזרחי טפחות ובנק הפועלים.

הקרן, המנוהלת על ידי הבנק המרכזי של נורווגיה, הסבירה כי החברות הוצאו מהפורטפוליו "בשל קיומו של סיכון בלתי קביל למעורבותן בהפרות חמורות של זכויות אדם במצבי מלחמה ועימות".

חברת "קטרפילר", בנק הפועלים, הבנק הבינלאומי הראשון ובנק לאומי לא הגיבו בשלב זה לפניות שהועברו אליהם בדואר אלקטרוני. בבנקים מזרחי טפחות ופיבי אחזקות לא ניתן היה להשיג תגובה עקב סיום שעות הפעילות.

על פי רישומי הקרן, עד למועד המכירה החזיקה הקרן ב־1.17% ממניות קטרפילר, בשווי של 2.1 מיליארד דולר (נכון ל־30 ביוני). החזקותיה המצטברות בחמשת הבנקים הישראלים עמדו באותו מועד על 661 מיליון דולר.

מועצת האתיקה של הקרן קבעה כי "אין ספק שמוצרי קטרפילר משמשים להפרות נרחבות ושיטתיות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי". לפי המועצה, "הרס לא חוקי ובקנה מידה גדול של רכוש פלסטיני נעשה באמצעות דחפורים מתוצרת קטרפילר, כפי שנעשה ברצועת עזה ובגדה המערבית". המועצה הוסיפה כי החברה לא נקטה אמצעים למניעת השימוש הצבאי בציוד זה, וכי החידוש הצפוי של אספקת כלי הצמ"ה לישראל יוצר "סיכון בלתי קביל להפרות חמורות של זכויות אדם".

מועצת האתיקה, שהוקמה על ידי משרד האוצר הנורווגי, מפקחת על עמידת החברות הכלולות בהשקעות הקרן בסטנדרטים האתיים שנקבעו על ידי הפרלמנט. הקרן מחזיקה השקעות בכ־8,400 חברות ברחבי העולם. המלצות המועצה מועברות להנהלת הבנק המרכזי, שלה נתונה המילה האחרונה, ובמקרה זה אישרה ההנהלה את ההמלצה.

כבר ב־18 באוגוסט הודיעה הקרן על כוונתה להוציא מתיק ההשקעות שלה שש חברות ישראליות, אך לא נקבה בשמותיהן. כעת נחשפים הבנקים שנבדקו על רקע מימון פרויקטים של מתנחלים לבניית יחידות דיור בשטחים.

בהודעתה ציינה מועצת האתיקה כי כל הבנקים שהקרן נסוגה מהם "תרמו להמשך קיומן של ההתנחלויות הישראליות באמצעות מתן שירותים פיננסיים שהם תנאי הכרחי לפעילות הבנייה בהתנחלויות בגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים".

כיום מתגוררים כ־700 אלף מתנחלים ישראלים בקרב 2.7 מיליון פלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. רבות מההתנחלויות ממוקמות בסמוך לשטחים פלסטיניים, וחלק מהחברות הישראליות מספקות שירותים הן לאוכלוסייה הישראלית והן לפלסטינית.

בית הדין הבינלאומי לצדק פסק בשנה שעברה כי ההתנחלויות שהוקמו על אדמות שנכבשו ב־1967 אינן חוקיות. ישראל דחתה את הפסיקה וטענה כי היא "שגויה מיסודה", תוך הישענות על קשרים היסטוריים ודתיים לאזור.