רמאללה, 20 באוגוסט 2025, וואפא – מזה שלושה חודשים ברציפות ישראל מחזיקה את כל כספי המיסים שהיא גובה עבור הרשות הפלסטינית, ובכך מחמירה את המצור הכלכלי המוטל על הפלסטינים. ההחזקה בכספים מתבצעת במקביל להמשך הלחימה ברצועת עזה ולהסלמה ביהודה ושומרון, כולל בירושלים.

מאז 7 באוקטובר 2023 ישראל הרחיבה את הקיזוזים הלא חוקיים מהכספים, אולם זו הפעם הראשונה שכל ההכנסות מעוכבות שלושה חודשים רצופים מבלי שיועברו לקופת הרשות.

פרוטוקול פריז הכלכלי, שנחתם ב־1994, קובע כי ישראל תגבה את המכסים והמסים על סחורות הנכנסות לשטחי הרשות הפלסטינית, בשל שליטתה במעברים. על פי ההסכם, היא רשאית לנכות עמלה של 3% ומחויבת להעביר את יתרת ההכנסות מדי חודש. כספי המיסים מהווים כ־65% מהכנסות הרשות.

למרות שהיקף ההכנסות עלה מכ־1.7 מיליארד דולר ב־2013 ל־3.2 מיליארד דולר ב־2023, ישראל הפכה את הכספים לכלי פוליטי להטלת לחץ כלכלי. התוצאה היא משבר פיננסי חריף, שהוחמר בעקבות האטה כלכלית רחבה וירידה דרמטית בסיוע המדינות התורמות.

לפי נתונים רשמיים, מאז 2019 מחזיקה ישראל באופן לא חוקי סכום מצטבר של כ־9.5 מיליארד שקל מהכספים הפלסטיניים, כולל גבייה עודפת של כ־250 מיליון דולר על מעברי גבול. בנוסף היא מקזזת מדי שנה מעל מיליארד שקל בטענה של תשלום חובות חשמל ומים, ללא מנגנון פיקוח עצמאי.

ישראל מנכה גם כ־500 מיליון שקל מדי חודש – סכום המקביל לתשלומי הרווחה למשפחות אסירים והרוגים, חלקה של עזה, וחשבונות שירותים נוספים – מה שמעיב עוד יותר על תקציב הרשות.

מאז נובמבר 2021 נאלצת הממשלה הפלסטינית לשלם לעובדיה משכורות מקוצצות בשל המשבר התקציבי. לפי הערכות, המשך עיכוב הכספים – שמעל שני שלישים מהכנסות הרשות – עלול לשתק את המערכת הציבורית, לפגוע במערכת הבריאות שסובלת ממחסור חמור בתרופות, ולהחמיר את מצבן של מערכות החינוך והרווחה.

הממשלה הפלסטינית הזהירה כי ייתכן שתיאלץ להשעות פעילות של משרדים ממשלתיים או לצמצם בחדות את שעות העבודה. הנשיא מחמוד עבאס מוביל מהלכים מדיניים מול ארצות הברית וצרפת – החתומות על הסכמי אוסלו ופריז – כדי ללחוץ על ישראל להעביר את הכספים.

במקביל נוקטת הממשלה צעדי חירום פנימיים: סידורים עם חברות החשמל והמים, התייעלות במשרדי הממשלה, צמצום הוצאות והפחתת עלויות בתחום ההפניות הרפואיות. משרד האוצר בוחן אפשרות להנפיק אג"ח מדינה כדי לגייס מקורות מימון נוספים, אך מדובר בתהליך מורכב שדורש זמן ומסגרת חקיקתית.

לדברי מומחה הכלכלה הציבורית מועייד עפאנה, ההכנסות שנותרו בידי הממשלה – כ־250 מיליון שקל בחודש – אינן מספיקות לכיסוי ההוצאות הבסיסיות ולתשלום המשכורות. "אין פתרון שיכול להחליף את כספי המיסים," אמר עפאנה, "והדרך היחידה היא לחץ בינלאומי, כולל הפעלת רשת הביטחון הערבית וסיוע חירום ממדינות תורמות. אחרת המשבר עלול להוביל לקריסה מוסדית וכלכלית עמוקה."