קרן העושר הנורווגית, הגדולה בעולם בשווי נכסים של כשני טריליון דולר, הודיעה על כוונתה להוציא משש חברות הקשורות לישראל בגדה המערבית וברצועת עזה את השקעותיה. מדובר בהחלטה בעלת משקל כלכלי וסימבולי, המשקפת את רגישות השוק הבינלאומי לנעשה בזירת הסכסוך ואת ההשלכות האתיות של פעילות עסקית באזורים אלו.
הקרן לא פרסמה בשלב זה את שמות החברות, אך ציינה כי תחשוף אותן לאחר השלמת תהליך ההתנתקות. ההחלטה התקבלה בעקבות בחינה מחודשת של השקעות הקרן בישראל, שנפתחה החודש לאחר דיווחים על השקעה בקבוצה ישראלית לייצור מנועי סילון המספקת שירותי תחזוקה לצבא הישראלי, לרבות תחזוקת מטוסי קרב.
הרשות לפיקוח אתי של הקרן ציינה כי תמשיך לבחון את פעילות החברות הישראליות אחת לשלושה חודשים, במטרה לוודא שההשקעות תואמות את הקריטריונים האתיים המחמירים שעליהם נשענת מדיניות הקרן. הצעד משתלב במגמה הולכת וגוברת בשוקי ההון הבינלאומיים לשקלל שיקולים מוסריים בהשקעות, במיוחד בכל הקשור לפעילות באזורים הנתונים למחלוקת פוליטית וביטחונית.
שר האוצר הנורווגי, ינס סטולטןברג, הבהיר בשבוע שעבר כי הקרן צפויה להציג כבר בשבוע הבא שינויים במדיניותה מול ישראל. לדבריו, "ישנם צעדים שניתן ליישם לאורך זמן, אך מה שניתן לבצע במהירות – חייב להתבצע ללא דיחוי". ההצהרה שלו חיזקה את הציפיות בשוק לשינוי נרחב במדיניות ההשקעות של הקרן כלפי ישראל.
הממשלה הנורווגית הודיעה בשבוע שעבר על פתיחת בדיקה מיידית של כלל השקעות הקרן על רקע חששות אתיים הקשורים למלחמה בעזה ולכיבוש הישראלי בגדה המערבית. ההחלטה להפסיק את ההשקעות בשש חברות מהווה אפוא צעד ראשון בתהליך שעשוי להתרחב ולהשפיע על תחומים נוספים בכלכלה הישראלית.
בקהילה העסקית הבינלאומית המהלך נתפס כתקדים משמעותי: קרן השקעות בהיקף כה גדול, המחזיקה מניות בחברות גלובליות מובילות, שולחת מסר ברור לפיו האחריות החברתית והפוליטית היא חלק בלתי נפרד משיקולי השקעה. ההשפעות המעשיות על החברות הישראליות טרם התבררו, אך ההחלטה עשויה להגביר את הלחץ על משקיעים מוסדיים נוספים לבחון מחדש את מעורבותם הכלכלית באזור.
