הדובר הרשמי של קרן הילדים של האו"ם (יוניסף), ג'יימס אלדר, הזהיר כי משפחות פלסטיניות בעזה נאבקות מדי יום כדי להשיג אפילו ארוחה אחת לילדיהן. לדבריו, "כמות הפצצות והטילים הנכנסת לעזה עולה לאין שיעור על כמות המזון שמגיעה אליה".
בריאיון לסוכנות אנאדולו מח'אן יונס, שם הוא שוהה במשימה רשמית, תיאר אלדר את המצב ההומניטרי בעזה כ"חשוך, מחריד ושובר תקווה". הוא הדגיש כי המצב הולך ומחמיר מיום ליום, בצל המצור והתקפות הכיבוש.
אלדר ציין כי התקווה שנולדה סביב הדיבורים על הפסקת אש התפוגגה במהירות: "בהתחלה חל שיפור מזערי באספקת המזון והמים, אך הוא נעלם לחלוטין עם הטלת המצור המחודש. כעת מדובר בסבל יומיומי – לילות תחת הפצצות וימים של בריחה מרעב ופחד". לדבריו, "הכוחות הנפשיים של האנשים נשחקו לחלוטין. כל מה שידענו על סיבולת – קרס".
הוא תקף את התמקדות העולם במספרי הפצועים בלבד והתעלמותו מהעומס הנפשי החריף: "המשפחות נאלצות לנדוד שוב ושוב, לאחר שאיבדו כל מה שהיה להן. רבות מהן חיות כבר שישה חודשים באוהלים תחת אש הטנקים, וכעת נאלצות להתפנות שוב".
לדבריו, עזה חיה מציאות של חורבן כבר למעלה מ־600 ימים. "אין חג, אין קורת גג, אין דבר. אנשים השקיעו את חייהם בבניית בתים וגינות – הכל נמחק ברגע. נשים מוותרות על אוכל יומיים שלמים כדי להאכיל את ילדיהן בארוחה אחת".
בנוגע לתמותת ילדים מרעב, אלדר הדגיש כי קשה להעריך את המספרים המדויקים בתנאים הנוכחיים, אך ילדים הסובלים מתת־תזונה מתים מ"מחלות פשוטות לחלוטין – שאפשר היה לטפל בהן בקלות". לדבריו, תת־תזונה חמורה מכפילה פי עשר את הסיכון למוות אצל ילדים. "זו השרשרת הקטלנית: רעב, מים מזוהמים והיעדר טיפול רפואי בסיסי".
אלדר התריע גם שהגישה לבתי החולים מסוכנת, והם עצמם אינם ערוכים לטיפול בסיסי. כיום פועלים ברצועה 19 בתי חולים בלבד באופן חלקי – שמונה ממשלתיים ו־11 פרטיים – מתוך 38 שהיו לפני המתקפה. בנוסף, פועלים תשעה בתי חולים שדה.
לדבריו, "רק כ־10% מהמזון ההומניטרי הדרוש נכנס בפועל לעזה, בעוד שכמות הפצצות והתחמושת שנכנסת גבוהה בהרבה מזו של המזון". הוא הוסיף כי בתקופת הפסקת האש, הצליחה האו"ם להקים 400 נקודות חלוקה יעילות, אך כיום הן תחת סכנה ממשית.
אלדר מתח ביקורת חריפה על המנגנון החדש שמופעל בדרום הרצועה על ידי "קרן הסיוע ההומניטרי לעזה" בתמיכת ישראל וארה"ב, אותו תיאר כ"מנגנון צבאי" הפועל רק באתרים מוגבלים. "המנגנון הזה גובה קורבנות מדי יום. ילדים נורים למוות רק משום שניסו להשיג קופסת מזון".
הוא הזהיר כי מדובר בניסיון מכוון מצד ישראל לדחוק את תושבי הצפון לדרום הרצועה, תוך פירוק מנגנון חלוקת הסיוע המקצועי שנבנה על ידי האו"ם.
מאז 27 במאי, מחוץ לכל פיקוח בינלאומי, מפעילה ישראל מנגנון סיוע מקביל תחת גוף המכונה "המוסד לסיוע הומניטרי בעזה" – גוף אמריקאי־ישראלי שאינו מוכר על ידי האו"ם. הסיוע מחולק ב"מובלעות ביטחוניות" בדרום הרצועה ובמרכזה, תוך עדויות הולכות וגוברות לכישלון מוחלט. התורים לנקודות החלוקה הפכו לזירות של רעב, ירי והמונים שמסתערים בניסיון נואש לאסוף מזון. הכיבוש ירה לא פעם על הממתינים – והותיר הרוגים ופצועים בקרב אזרחים.
