טולכרם, 13 ביוני 2025 – כוחות הכיבוש הישראלי ממשיכים גם היום, זה היום ה־138 ברציפות, את המתקפה על העיר טולכרם ומחנות הפליטים טולכרם ונור א־שמס. זו אחת התקופות הארוכות והקשות ביותר שהעיר חווה בשנים האחרונות – מציאות של הסלמה צבאית יומיומית, הריסות נרחבות, מעצרים, חסימות ועקירה של עשרות אלפי אזרחים.

דחפורים צבאיים ממשיכים זו היום השמיני להרוס מבנים במחנה טולכרם כחלק מתכנית שיטתית להריסת 106 מבנים בשני המחנות. רק במחנה טולכרם עצמו מדובר ב־58 מבנים – בשכונות בלאוונה, עוקשה, חארת אל־נאדי והאזורים הסמוכים. מדובר באזורים מאוכלסים בצפיפות עם מעל 250 בתים וכמות גדולה של חנויות ומבני שירות.

הרס הבתים מלווה בהטלת סגר מוחלט על מחנות הפליטים וסביבתם: חיילים פרוסים בתוך הסמטאות, מונעים מעבר מהתושבים, יורים אש חיה לעבר כל מי שמנסה לשוב לביתו או להציל רכוש אישי.

במחנה נור א־שמס נהרסו עד כה למעלה מ־20 מבנים, כחלק מיישום תכנית להריסת 48 מבנים נוספים. הצבא מצדיק את הפעולות בטענות על "פתיחת צירים", אך בפועל מדובר בשינוי פיזי מכוון של מפת המחנה – ובפועל: מחיקה של מרחב אזרחי שלם.

בתוך טולכרם עצמה, רחוב שכם – הציר המרכזי המחבר בין שני המחנות – הפך לזירת כיבוש קבועה. בתים רבים בצפון העיר פונו מיושביהם בכפייה ונמצאים בשליטת הצבא. כמה מהם, בהם בתיהם של משפחות פרעתאווי ויונס, הועלו באש בליל אמש על ידי חיילים.

סוללות עפר גבוהות, מחסומים ניידים ומחסומים פתאומיים הפכו את הרחוב למבוך בלתי עביר. חיילים חוסמים רכבים, חוצים נגד כיוון התנועה, משתמשים בצופרים בקולניות ומשבשים בכוונה את חיי היומיום של התושבים. כלי רכב רבים נהרסו, ותושבים מדווחים על תחושת מצור טוטאלי.

הבוקר סגרו כוחות הכיבוש גם את שתי הכניסות הראשיות לעיר – צומת עינאב וגשר ג'בארה – באמצעות שערים מברזל ואיסור מוחלט על מעבר כלי רכב.

לפי הנתונים העדכניים, המתקפה על טולכרם גבתה עד כה את חייהם של 13 אזרחים – בהם ילד ושתי נשים, אחת מהן בחודש השמיני להריונה. עשרות נפצעו, מאות נעצרו. לפחות 400 בתים נהרסו לחלוטין, ויותר מ־2,500 בתים נוספים ניזוקו חלקית. מערכות מים, ביוב, חשמל ותקשורת נפגעו.

מעל ל־25 אלף אזרחים, רובם מתושבי מחנות הפליטים, נעקרו מבתיהם ונמצאים כעת ללא קורת גג, מזון קבוע או סיוע. מחנות טולכרם ונור א־שמס הפכו לשטחי רפאים – חסומים, הרוסים, וללא נוכחות אזרחית.

גורמים מקומיים מתארים את המתרחש כ"פשע מתמשך שמטרתו לרסק את הרקמה האזרחית של העיר ולכפות מציאות של עקירה והתשה".