רמאללה, 4 ביוני 2025 – במלאת יום הסביבה העולמי, פרסמו הלמ"ס הפלסטיני והרשות לאיכות הסביבה הודעה חריגה בגודלה ובעוצמתה, שבה הוזהר כי רצועת עזה נמצאת בעיצומה של קטסטרופה סביבתית שיטתית. לפי הדוח, מאז 7 באוקטובר 2023 הפכה עזה ל"שדה ניסוי פתוח להרס סביבתי", במקביל להשמדה ההמונית של האוכלוסייה האזרחית.
צניחה בזמינות המים – 65% מהאוכלוסייה מקבלים פחות מ־5 ליטר ליום
91% מהמשפחות בעזה סובלות מחוסר ביטחון חמור במים. רק 35% מהאוכלוסייה מקבלים יותר מ־15 ליטר ליום – המינימום ההומניטרי על פי ארגון הבריאות העולמי. 65% מהתושבים מקבלים בין 3 ל־5 ליטר בלבד ליום לשתייה ולבישול. הרס של יותר מ־80% ממערכות המים ו־330 קילומטרים של תשתיות, יחד עם מחסור חמור בדלק ובחלקי חילוף, הובילו לקריסת השירותים.
מחיר המים עלה ב־400% – מים הפכו למצרך יקר ובלתי נגיש
מחיר מיכל מים (1,000 ליטר) שנרכש מהצוברים עלה מ־30 שקל בשנת 2023 ל־160 שקל ב־2024. המחיר של חצי מיכל (500 ליטר) עלה מ־17 ל־80 שקל. העלייה במחירים משקפת את קריסת מערך ההתפלה והטיהור ואת הפיכתם של מים לשירות פרטי שמעטים יכולים להרשות לעצמם.
השפכים זורמים לים, אוויר מורעל – ותשתיות קורסות
85% מתשתיות המים והביוב ברצועה נהרסו. כל שש תחנות הטיהור הראשיות הושבתו, ורובן הושמדו כליל. 73 מתוך 84 תחנות שאיבה הושמדו, ויותר מ־650 ק"מ של צנרת ביוב נפגעו. השפכים הגולמיים זורמים כיום אל הקרקע והים, תוך זיהום נרחב של תשתיות, קרקע, ואקוסיסטם חופי שלם.
גם בגדה המערבית נרשמו נזקים: בג’נין נהרסו למעלה מ־3.3 ק"מ של צנרת ביוב ו־21 ק"מ של קווי מים. בטול כרם נהרסו 8.4 ק"מ של תשתיות ביוב וניקוז, ובטובאס ניזוקו יותר מ־4 ק"מ של תשתיות מים. מצב זה חושף כ־78% מתושבי עזה למחלות ולזיהומים – בשל פשיטת מכרסמים, חרקים, וצחנה ממושכת בסביבה נטולת תברואה.
רצועת עזה טובעת בזבל וב־50 מיליון טון של הריסות
לפי הדוח, הרצועה סובלת מהצטברות של יותר מחצי מיליון טון אשפה ומעל 50 מיליון טון של הריסות מבנים – שטח כולל של 365 קמ"ר בלבד. מתוכן, כ־2.3 מיליון טון מעורבים בפסולת מסוכנת כמו אסבסט, חומרים רפואיים, ונפלים של תחמושת חיה. האשפה נשרפת סמוך לבתי מגורים, דבר שמוביל להפצת רעלים, תחלואה נשימתית ומחלות עור. יותר מ־42% מהאוכלוסייה נחשפים להשפעות ישירות.
81% מהשטחים החקלאיים בעזה הושמדו
לפי דו"ח של ארגון אונסטאט, נכון לסוף מרץ 2025 הושמדו 81% מהשטחים החקלאיים בעזה כתוצאה מהפצצות, תנועת רכבים צבאיים ופעולות הרס שיטתיות. בח’אן יונס ובמחוז רפיח נרשמה עלייה נוספת בהיקף ההרס – עד 74% מכלל השטחים. הדוח קובע כי החקלאות בעזה עומדת בפני קריסה מוחלטת, דבר שמאיים על ביטחון המזון של יותר משני מיליון תושבים.
גדה מערבית: ישראל מטמינה 60 אלף טון של פסולת אלקטרונית בשנה
ישראל משליכה פסולת מסוכנת בשטחי הגדה, בהם מים מזוהמים, שמנים, מתכות כבדות, פסולת רפואית ואלקטרונית. מדי שנה מוברחים לשטחי הגדה יותר מ־60,000 טון של פסולת אלקטרונית – שנשרפת לצורך הפקת נחושת, תוך זיהום סביבתי חסר תקדים.
במהלך 2024 תועדו 535 הפרות סביבתיות מצד כוחות הכיבוש בגדה המערבית בלבד – כולל זיהום קרקעות, הטמנת חומרים מסוכנים, ותפיסת אדמות חקלאיות.
ההתנחלויות: זיהום נוסף ופגיעה באקו-סיסטם הפלסטיני
ב־2024 הפקיעה ישראל יותר מ־46,000 דונם של אדמות חקלאיות בגדה לצורכי הרחבת התנחלויות. לפי נתוני עבר, 50 התנחלויות בגדה המערבית הזרימו כ־35 מיליון מ"ק של שפכים לא מטופלים לשטחי חקלאות ואפיקי מים – דבר שהוביל לפגיעה קשה בפוריות הקרקע וזיהום מי התהום.
הכלכלה הפלסטינית והפלסטיק: סיכון סביבתי מתמשך
ב־2023 פעלו בגדה 193 מפעלים לעיבוד מוצרי פלסטיק, שהעסיקו כ־2,770 עובדים והניבו ערך מוסף של 84 מיליון דולר. עם זאת, נפח הייבוא השנתי של פלסטיק עמד על כ־291 מיליון דולר. רוב הפסולת הפלסטית אינה ממוחזרת ונשרפת באתרים פתוחים, דבר שמוביל לזיהום חמור של אוויר, קרקע ושרשרת המזון.
הרס ביוספרי מתמשך ומכוון
לפי הדוח, מה שמתרחש בעזה איננו "תוצאה משנית" של עימותים, אלא מדיניות מכוונת של חורבן סביבתי. מדובר בפשע סביבתי מתמשך שמסכן לא רק את עזה, אלא את המערכת האקולוגית של כל מזרח הים התיכון. "מדובר בהשמדה כפולה – של האדם ושל הטבע", נכתב בדוח. "הקהילה הבינלאומית נדרשת לפעול. כעת."
