מאות מתנחלים פרצו היום, שני, לרחבות המסגד אל-אקצא, בליווי כוחות הכיבוש הישראלי, ובמעמד השר לביטחון לאומי בממשלת הכיבוש, איתמר בן גביר ורעייתו, וכן שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף. כמו כן השתתפו בהסתערות חברי כנסת, בהם יצחק קרויזר ממפלגת "עוצמה יהודית".

בסרטון שצילם בן גביר ברחבת המסגד ופרסם בפלטפורמת "X", אמר: "יש כאן למעשה מספר גדול של יהודים שזורמים לכאן, וכיף לראות את זה". הוא הוסיף: "היום, ברוך ה', אפשר להתפלל כאן, להשתחוות כאן, אנחנו מודים לא-ל על כך", כלשונו.

לפי מקורות מקומיים, כ-1500 מתנחלים הסתערו על המסגד אל-אקצא, קיימו טקסים תורניים פרובוקטיביים ברחבותיו, ומתנחלת אחת הניפה את דגל הכיבוש ורקדה איתו בצדו המזרחי של המסגד. במקביל, פרסה משטרת הכיבוש מחסומי ברזל באזור שער שכם והעיר העתיקה, במטרה להכביד על תנועת הפלסטינים, תוך נקיטת צעדים צבאיים חמורים.

עדי ראייה מסרו כי קבוצת מתנחלים ניסתה להכניס את מה שמכונה "מגילות התורה" אל שטח המסגד דרך שער המוגרבים.

מאות מתנחלים נוספים התקבצו ברחבת אל-בוראק שממערב למסגד אל-אקצא, ובאזור שער אל-קטאנין, וביצעו ריקודים וטקסים תורניים.

מחלקת הווקף האסלאמי בירושלים מסרה כי 1427 מתנחלים הסתערו הבוקר על המסגד אל-אקצא בקבוצות נפרדות, בליווי צמוד של כוחות משטרה. עוד נמסר כי מספר הפורצים צפוי לעלות במהלך שעות אחר הצהריים.

מתנחלים פרסמו סרטונים המתעדים את חבר הכנסת עמית הללוי ממפלגת "הליכוד" כשהוא מבצע תפילות תורניות בצדו המזרחי של המסגד בזמן ההסתערות.

ראוי לציין כי בשבועות האחרונים חלה עלייה ניכרת במספר ההסתערויות וההטרדות כלפי מתפללים, על רקע קריאות מצד קבוצות מתנחלים קיצוניים להסלים את הפריצות למסגד, במיוחד ביום שני.

בהמשך היום צפוי לצאת "מצעד הדגלים" הפרובוקטיבי מרחבת אל-בוראק, דרך שער שכם ורחוב ואדי בעיר העתיקה – אזורים המאוכלסים בצפיפות בתושבים פלסטינים. כבר מאתמול הציבה משטרת הכיבוש גדרות ברזל במחסום שער שכם ובכניסות לעיר העתיקה בירושלים הכבושה.

מאז 2003, מאפשרת משטרת הכיבוש למתנחלים להיכנס לשטח המסגד אל-אקצא חמישה ימים בשבוע, ובמהלך העשור האחרון החלו לבצע תפילות שקטות, ובהמשך גם טקסים תורניים פומביים, כולל הנפת דגלי הכיבוש בתוך המסגד עצמו.

"ארגוני המקדש" הקיצוניים פועלים בשנים האחרונות להחדרת סמלי הפולחן התורניים לשטח המסגד. בין היתר אפשרו בעבר הכנסת ספרי תפילה, טליתות וכלים דתיים, וכעת מנסים להכניס סמלים נוספים כמו מגילות התורה, מנורה, שופרות, ואפילו מזבח וקורבנות – במהלך שנועד לשנות את הצביון האסלאמי של המסגד.

מאז תחילת המתקפה הישראלית הכוללת באוקטובר 2023 על העם הפלסטיני ברצועת עזה והגדה המערבית, גברה ההסתערות הכיבושית־ההתנחלותית על העיר ירושלים, על המקומות הקדושים שבה ועל תושביה הפלסטינים.