המשרד הלאומי להגנה על האדמה ומאבק בהתנחלויות הזהיר בדו"ח שפרסם היום (שבת) מפני האצה ישראלית של תהליכי החלת ריבונות בגדה המערבית, באמצעות חידוש תוכנית "הסדרת הקרקעות". על פי הדו"ח, מדובר בצעד "מסוכן", המהווה חידוש של מהלכים שהוקפאו בשנים קודמות, ועתה שבו לדיון בעקבות החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני שאושרה ביום ראשון האחרון.

החלטת הקבינט כוללת הנחיה לחדש את הליך הסדרת ורישום הקרקעות בשטחי הגדה, תוך ביטול מוחלט של כל פעילות מצד הרשות הפלסטינית, לרבות מיפוי, מסמכים ואישורים משפטיים. כל פעולה פלסטינית בשטחי C תיחשב לפי ישראל ל"בלתי חוקית וחסרת תוקף", והמערכת הביטחונית תופקד על סיכול היוזמות הפלסטיניות ואף תמנע כניסת אנשי מקצוע וגורמים זרים לשטחי העבודה.

הסדרת קרקעות כהכנה לסיפוח

לפי הדו"ח, מדובר בצעד שמכין תשתית משפטית לסיפוח בפועל, ומתעלם מהתחייבויות ישראליות במסגרת מפת הדרכים הבינלאומית משנת 2003 והחלטת מועצת הביטחון 2334 מ־2016, אשר דורשות את הקפאת ההתנחלויות ופירוק המאחזים, וכן מהחלטת בית הדין הבינלאומי לצדק מהשנה שעברה (2024), הקובעת כי המשך ההתנחלויות והכיבוש הישראלי מהווים עבירה על החוק הבינלאומי.

הדו"ח מצביע על מגמה מדאיגה: הכרה ישראלית בפעולות ההשתלטות שלה כ"חוקיות למחצה", תוך ניצול היעדר הסדרה פורמלית של קרקעות בגדה מאז 1967. אז, בצו צבאי מספר 291, הורה הממשל הצבאי הישראלי על הקפאת כל הליכי רישום הקרקעות שהיו בתהליך מאז תקופת המנדט הבריטי והמשיכו לאחר מכן תחת השלטון הירדני.

בעקבות זאת, כ־66% מהקרקעות בגדה נותרו ללא רישום מוסדר. ישראל מנצלת את המצב כדי לאפשר התדיינות משפטית בבתי המשפט שלה, אשר פועלת לרוב לטובת המתנחלים.

כלים משפטיים להרחבת שליטה

על פי הדו"ח, הקמת "יחידת הפיקוח המרכזית" בשנת 1983 תחת המִנהל האזרחי, נועדה למצוא דרכים "חוקיות" להשתלטות על קרקעות נוספות, ולבצר את השליטה באדמות שכבר הופקעו. היחידה פרסמה הודעות על תפיסת קרקעות בעיתונות – מהלך שנועד לאפשר "ערעור" משפטי, אך בפועל העניק לישראל טענה לאישור פורמלי.

בשנת 2016 אישרה הכנסת את "חוק ההסדרה", שאיפשר את הכשרתן הרטרואקטיבית של אלפי יחידות דיור בהתנחלויות ובמאחזים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית. החוק הוביל לגל עתירות מצד ארגוני זכויות אדם (מרכז עדאלה, מרכז ירושלים לזכויות אדם, מרכז אל-מיזאן) ונציגי מועצות פלסטיניות, ובסופו של דבר בוטל בפסק דין של בג"ץ.

נשיאת העליון דאז, אסתר חיות, קבעה שהחוק מפר את זכויות הקניין של הפלסטינים ויוצר אפליה בין ישראלים לפלסטינים. עם זאת, הדו"ח מזהיר כי ישראל ממשיכה לפעול בדרכים עקיפות, תוך ניצול פרצות משפטיות, לקידום מטרות הסיפוח.

הצהרות פוליטיות והכנות לסיפוח

הדו"ח מדגיש את הצהרותיו של שר האוצר ושר ההתנחלויות בצה"ל, בצלאל סמוטריץ', שלפיהן שנת 2025 היא "שנת ההכרעה" מבחינת החלת הריבונות הישראלית בגדה. לדברי מחברי הדו"ח, הממשלה הנוכחית רואה בהסדרת הקרקעות כלי לקידום מהלכי סיפוח דה-פקטו, תוך ניתוק מוחלט מכל מסגרת בינלאומית מחייבת.

עוד נטען כי יחידת "רישום הקרקעות", הפועלת תחת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, תקבל לידיה סמכויות לרישום זכויות בעלות, הנפקת רישיונות מכירה, גביית אגרות ופיקוח על עסקאות – במקביל להדרה מוחלטת של הרשות הפלסטינית מכל פעילות באזור.

התנגדות משפטית בינלאומית

הדו"ח מזכיר כי בית הדין הבינלאומי לצדק קבע ביולי 2024 כי המשך נוכחותה של ישראל בשטחים הפלסטיניים מהווה "קיום בלתי חוקי של שלטון כיבוש", וכי יש לפנות את ההתנחלויות ולאפשר לפלסטינים את מימוש זכותם להגדרה עצמית.

המשרד הלאומי למאבק בהתנחלויות מסיים את הדו"ח באזהרה חמורה: "בצעדיה אלה, מדינת ישראל אינה מסתפקת עוד בשליטה בפועל, אלא פועלת לבסס משטר בעלות וריבונות מתמשכת, בניגוד גמור לדין הבינלאומי, לפסיקות מוסדות הצדק הבינלאומיים – ולעקרון הבסיסי של הגנה על זכויות הקרקע של עם תחת כיבוש".