המצור המתמשך על רצועת עזה, המלחמה הבלתי פוסקת והיעדר הגישה לסחורות בסיסיות הופכים במהירות למשבר כלכלי חריף שמכה בכלל השווקים הפלסטיניים – ובראשם עזה עצמה. לפי נתוני הלמ"ס הפלסטיני שפורסמו הבוקר, נרשמה בחודש אפריל עלייה חסרת תקדים של 75.6% במדד המחירים לצרכן בעזה – נתון שמציב את הרצועה על סף היפר-אינפלציה מלאה, ומאותת על קריסה מוחלטת של היכולת לנהל שוק צרכני מתפקד.

בהשוואה לחודש מרץ, המחירים בעזה זינקו בקצב מסחרר. לא מדובר בהתייקרות מדודה או שינויים שמושפעים מתנודות השוק, אלא בקטסטרופה כלכלית שמתחוללת לאור קריסת שורת תנאים בסיסיים: העדר דלק, חסימת מעברים, הקפאת הסיוע ההומניטרי ומצור מוחלט על מוצרי יסוד. בעוד שבירושלים נרשמה עלייה מתונה של 0.24% בלבד במדד המחירים ובגדה אף ירידה של 0.13%, הנתונים מעזה לבדם דחפו את האינפלציה הכללית בפלסטין לשיעור של 30.72% באפריל בלבד – זינוק שמשקף את עומק המשבר.

המספרים נראים לקוחים מתסריט אימה כלכלי. שק קמח (25 ק"ג) נמכר בעזה ב־625 ש"ח, מחיר ליטר בנזין זינק ל־210 ש"ח, ובלון גז (12 ק"ג) עולה לא פחות מ־3,030 ש"ח – נתון שממחיש עד כמה המשק בעזה הפך בלתי אפשרי לתפעול. גם מוצרים בסיסיים הפכו לפריט יוקרה: חבילת ביצים בת 2 ק"ג נמכרת ב־150 ש"ח, סוכר עולה 36 ש"ח לק"ג, שום יבש ב־120 ש"ח לק"ג ואפילו מלח – מרכיב שאין פשוט ממנו – עולה כעת 15 ש"ח לק"ג. בלמ"ס מציינים כי גם מוצרי יסוד כמו לחם לבן נעלמו כליל מהשווקים, על רקע הפסקת פעולתן של מרבית המאפיות באזור.

הזינוק החד ביותר נרשם במחירי הסחורות הנדרשות לחיים יומיומיים. לפי הדו"ח, מחירי הביצים זינקו בתוך חודש אחד ביותר מ־180%, הסוכר ביותר מ־170%, הקמח בכ־85% והדלקים בעשרות אחוזים. הפער בין המחירים בעזה לבין אלה בירושלים או הגדה הפך לקיצוני, וממחיש את הנתק בין כלכלת הרצועה לבין יתר השטחים הפלסטיניים.

המשבר בעזה שואב את שוק הצרכנות כולו לתוך מערבולת. העלייה הדרמטית במחירים, נטולת עוגן שוק, נובעת ישירות מהכיבוש, ההפצצות וחסימת המעברים – לא מתהליכים כלכליים פנימיים. בלמ"ס הזהירו מפני שימוש במדד הכללי של פלסטין כמייצג את המצב האמיתי – וקראו להבחין בין האזורים, תוך התמקדות בעזה כאזור כלכלי במצב חירום.

לצד קריסת המחירים בעזה, הנתונים מראים מגמות מתונות יותר בירושלים והגדה. בבירה נרשמה עלייה במחירי תפוחי האדמה (4.3%), פירות טריים (1.8%), בשר טרי (1.1%) ודלקים (כ־1%), אך גם ירידה במחירי ירקות טריים, שמנים ובצלים. בגדה דווקא נרשמה ירידה כללית של 0.13% – בעקבות צניחה במחירי ביצים, ירקות וגז.

ואולם גם באזורים אלה מזהירים כלכלנים כי עליית המחירים בעזה עלולה לגלוש ולגרור איתה את השווקים הפלסטיניים כולם – במיוחד ככל שיימשך הסגר ויתגבר הלחץ הכלכלי על כלל התשתית האזרחית.

בתוך כך, מדגישים בלמ"ס כי כל ניסיון לנתח את המצב הכלכלי הנוכחי בכלים סטנדרטיים – כשל שוק, מחסור, ביקוש – הוא חסר ערך בשעה שהכלכלה בעזה פועלת תחת מגבלות קיצוניות שאינן מאפשרות תחרות, הזרמה או ויסות. מדובר בשוק קפוא שבו המחסור מייצר יוקר בלתי נסבל, והציבור נותר חסר אונים אל מול עליית המחירים, קריסת מערכות האספקה, והיעדר מוחלט של שליטה אזרחית על גבולות, דלקים, מוצרים או תנועה.

אם לא יחול שינוי מהותי במדיניות הסגר והלחימה, מזהירים בלמ"ס, מדד המחירים של מאי צפוי לשקף עלייה נוספת – ואולי אף מעבר לסף של 100% אינפלציה חודשית. בתנאים כאלה, כלכלה אזרחית פשוט לא יכולה להתקיים.