למעלה משלושה חודשים חלפו מאז החל המצור הישראלי על מחנה הפליטים ג'נין ועיר ג'נין הסמוכה, והכיבוש ממשיך להרחיב את פעולות ההרס, העקירה והנישול, תוך מניעת גישה מוחלטת לתושבים, צוותים רפואיים ואנשי סיוע.
היום (שבת) מציין מחנה ג'נין את היום ה־103 למתקפה, כשבתוך המחנה נמשכות העבודות להרס רחובות, מבנים ותשתיות, בניסיון מוצהר של כוחות הכיבוש למחוק את אופיו העירוני והחברתי של המקום ולשנות את מפתו הפיזית והדמוגרפית.
הלילה פשטו כוחות צה"ל על הכפר ג'לבון שממזרח לג'נין. לדברי ראש המועצה המקומית, אבראהים אבו א-רב, הכוחות התפזרו רגלית ברחבי הכפר, ירו רימוני הלם וגז לתוך השטח הבנוי, ואף פרצו למסגד המערבי ותלו על דלתותיו ועל מבנים סמוכים כרזות איומים כלפי התושבים.
הפשיטות על כפרים ברחבי מחוז ג'נין הפכו בשבועות האחרונים לשגרה יומית: כוחות רגליים, ג'יפים ממוגנים ודחפורים צבאיים נעים מדי יום ביישובים שונים במחוז, כשרבים מהם סובלים מהפסקות חשמל ומחסור חמור במים ובשירותים חיוניים.
מחנה ג'נין נותר סגור לחלוטין כבר למעלה משלושה חודשים, עם מחסומים שמונעים כניסת תושבים, עיתונאים, סיוע הומניטרי או ציוד הצלה. בתוך שטח המחנה עצמו, נמשכות עבודות ההרס תוך הפעלת ציוד כבד, כשהעירייה והגופים המקומיים מדווחים כי כל בתי המחנה, מבני הציבור והתשתיות – נפגעו. חלקם נהרסו כליל, אחרים נמצאים תחת הריסות, וקווי המים, החשמל והביוב אינם מתפקדים.
גם שכונות רבות בתוך ג'נין עצמה נפגעו קשות – במיוחד שכונת אל-הדף והשכונה המזרחית – שם דווח על הרס נרחב של בתים, עסקים ודרכים.
כוחות הכיבוש ממשיכים להזרים תגבורות צבאיות לעבר המחנה וסביבתו הקרובה. בתוך העיר עצמה פרוסים כוחות רגליים ברחובות ובצמתים מרכזיים, תוך הטלת מגבלות תנועה והפגנת נוכחות יומיומית אגרסיבית.
מאז פתיחת המתקפה ב־21 בינואר, נהרגו לפחות 40 פלסטינים, ועשרות נוספים נפצעו או נעצרו. במקביל, נמשכת תופעת העקירה הכפויה: לפי נתוני עיריית ג'נין, למעלה מ־22 אלף בני אדם ממחנה הפליטים ומהעיר עצמה נאלצו לעזוב את בתיהם – חלקם שוהים בבתי ספר, מסגדים, או באזורים כפריים סמוכים, בתנאי מחייה קשים וללא סיוע.
המצב הכלכלי בעיר קורס: החנויות סגורות, התנועה מהיישובים הסובבים כמעט ונעלמה, והתושבים מדווחים על נזק כבד לבתי עסק – במיוחד באזורים המערביים של העיר, שם הפכה הכלכלה המקומית למשותקת לחלוטין.
הרס שיטתי, מצור הרמטי, נוכחות צבאית יומיומית, עקירות המוניות ושיבוש מוחלט של החיים האזרחיים – אלה הפכו למציאות הקבועה של תושבי ג'נין, תחת מדיניות צבאית שממשיכה להתרחב יום אחר יום.
