כוחות הכיבוש הישראלי ממשיכים זה היום ה־95 ברציפות את המתקפה על העיר טול כרם ושני מחנות הפליטים הצמודים לה – טול כרם ונור א־שמס. מדובר בפעולה צבאית רחבת היקף המתבצעת ללא הפסקה, ומעמיקה את ההרס, הפחד והעקירה בכל רחבי האזור. במקביל, נמשכת המתקפה במחנה נור א־שמס זה היום ה־82 ברציפות – תחת הסגר, חסימות כבישים, ירי חי, שריפת בתים והפגזות ליליות.

הלילה שוב נרשמה הסלמה חמורה: כוחות הכיבוש הציתו בית מגורים בשכונה המזרחית של מחנה נור א־שמס, סמוך למתחם בתי הספר. הבית עלה באש כליל, ורכב פרטי שחנה לידו נשרף גם הוא. עדי ראייה דיווחו כי האש הוצתה בכוונה, כחלק מדפוס חוזר של ענישה קולקטיבית.

בעיר טול כרם עצמה, החיילים פרוסים בעוצמה ברחובות הראשיים והסמטאות: בצומת אבו צפיה, בכיכר שוויקה, ברחוב שכם ובשכונת דנאבה. הם מפעילים אמצעי דיכוי, חוסמים כלי רכב, עוצרים צעירים ומבצעים חיפושים בגופם וברכושם. הכוחות גם פשטו על שכונת דנאבה, עיכבו תושבים ברחוב, בדקו תעודות זהות ותחקרו צעירים. בצפון העיר נעצר עדי סרוג'י בעת שהיה במקום עבודתו. הוא שוחרר לאחר זמן קצר כשהוא סובל מחבלות קשות בעקבות מכות שקיבל מידי החיילים.

במקביל, מתחם מחנות הפליטים – טול כרם ונור א־שמס – סגור הרמטית. כל הדרכים נחסמו בסוללות עפר, והכניסה והיציאה נאסרה. הכוחות מבצעים פשיטות שיטתיות על בתים, גורמים להרס נרחב, מבצעים מעצרים אלימים ומאלצים תושבים לנטוש את בתיהם תחת איומי נשק.

המתקפה גבתה עד כה את חייהם של 13 תושבים, ביניהם ילד ושתי נשים – אחת מהן בהריון מתקדם. עשרות נפצעו או נעצרו. במקביל, נמשכת מגמת העקירה ההמונית: יותר מ־4,200 משפחות, המונות מעל 25 אלף איש, נאלצו לעזוב את בתיהן בשני המחנות, ובשכונות המזרחית והצפונית של העיר. חלק מהבתים ננטשו בעקבות ההרס, אחרים בעקבות השתלטות צבאית ישירה והפיכתם לבסיסים.

רחוב שכם, אחד הצירים המרכזיים בעיר, הפך בחודשים האחרונים למרחב צבאי סגור. עשרות בתים בו – כמו גם בצפון העיר – הוסבו למוצבים, לאחר שהכוחות גירשו את יושביהם בכפייה. דחפורים ויחידות מיוחדות פרוסות לצדם, והפשיטות נמשכות מדי לילה.

נזקי התשתיות חמורים במיוחד: 396 בתים נהרסו כליל, ו־2,573 נוספים ניזוקו חלקית. חנויות, מכוניות, מערכות מים וחשמל – כולן נפגעו בהרס שיטתי, הצתות, ביזה והשחתה. מחנות הפליטים הפכו למרחבים של חורבן.

טול כרם ונור א־שמס נמצאות תחת שיתוק עמוק: כוחות הכיבוש חוסמים, הורסים, עוצרים ומכתיבים מציאות של הפחדה, עקירה והשפלה – כבר שלושה חודשים רצופים, ללא הפסקה. בעיר שבה היו חיים אזרחיים פעילים, נותרו רק מחסומים, הריסות ושתיקה כבדה של כיבוש.